צוה הקב"ה לבנ"י להסיר כל חמץ ממשכנותינו ביום י"ד בניסן, שנאמר (שמות י"ב ט"ו) אך ביום הראשון תשביתו שאור, ופירושו הראשון קודם לפסח שהוא י"ד ניסן. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.

משרשי מצוה זו לזכור הנסים כמ"ש ביצ"מ. גם רמזו חכמי המוסר דהחמץ והשאור רמז ליצה"ר, וצוה השם להרחיק מבתינו כל ז' ימי החג, ר"ל ימי שנותינו ע' שנה להזכיר לאדם כל ימי חלדו ילך בדרך טובים. גם השאור מגביה את העסה והוא סימן גאוה, צוה להתרחק ממדה המגונה מאד בעיני יתברך, ודוד המלך אמר גבה עינים וגו' אותו לא אוכל, ואמר החכם מי יראה השמש קידו ולא ילך מגאותו שחוח, בארזים נפלה שלהבת ויבטח בחוח, כוכבי שמים יגוע ויקוה אל מנוח. (פ"צ) ובזוהר פ' תצוה כי חמץ גי' פגומה, שהוא פוגם הגוף באכילה והנשמה אפילו בהרהור, ולכן הזהיר בל יראה ובל ימצא, כי העין רואה והלב חומד וכלי מעשיו גומרים, והעובר כאלו עובד עכו"ם.

פסחים דף ה', ר"מ החו"מ פ"ב, סה"מ עשין קנ"ו, סמ"ג עשין ל"ט, סמ"ק סי' צ"ה, יראים סי' ק"ה, טוש"ע א"ח מסי' תל"א עד תמ"א.

ט){זמן קיום המצוה ע"י בדיקה} אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר.1 ואין קובעין מדרש בסוף יום י"ג, ואפילו חכם לא יתחיל לקרוא שמא ימשיך וימנע מבדיקה.2 {עניני ביטול}וצריך לבטל בשעת הבדיקה ויחזור ויבטל בשעת הביעור.3 ונחלקו הפוסקים4 אי מהני ביטול לחמץ ידוע מה"ת. {המנהג להניח פתיתים}ונוהגין להשים עשר פרורין של חמץ וקובצין אותן אחר הבדיקה,5 ויש להזהיר ההמון שסוברים שזה הוא עיקר המצוה וסומכין על זה ואינם בודקים כל הבית ועושין ברכה לבטלה ואינם מקיימין המצוה. גם יש להזהיר להשים הפרורין מכורך בנייר שלא יפרר פרורין על הארץ. ומי שידיו רותתות יותר טוב שלא להשים פרורין לגמרי (עיין בטו"ז). ומד"ס להוציא מכל גבולו ולבערו בשריפה, או מפרר וזרה לרוח, או מטיל לים.6 {על איזה חמץ עובר}אין לו חמץ אין חיוב לקנות כדי להשבית.7 חמץ של אחרים ושל גבוה אינו עובר עליו.8 וכן אפחות מכזית אינו עובר.9 {כמה פרטי דינים} הביטול צריך להיות בפה ושיבין מה שהוא אומר.10 המפליג בספינה או למקום אחר קודם שלשים יום, והמוכר או השוכר בית בי"ג על מי לבדוק וכיצד יעשו עיין ש"ע.11 ההולכים מביתם בתוך שלשים יום לחג צריכים בדקה,12 ויש להזהיר על זה העולם שנוסעים למלונים וכיוצא בו ליו"ט. ואין לברך על הבדיקה שלא בזמנה כיון דהוא מחלוקת הפוסקים.13 {העובר}והעובר ולא השבית בטל עשה זו ואם יש לו חמץ במשכנותו עובר גם על ל"ת דלא ימצא,14 ואם רואה גם על לא יראה,15 ואין לוקין על לאו זה שאין בו מעשה.16