קריאה מאת גדולי הדור בעד לימוד מצוה יומית

תפילה קצרה לפני הלימוד

הקדמה

שער ספר מצות המלך

מצוה פה  
לשבות ממלאכה ביום השבת
מצות עשה   לה  
שמות כ"ג י"ב
 
 
   

משרשי המצוה מה שכבר נתבאר כי שביתת השבת מורה על חידוש העולם, ורומז לעולם הבא שהוא יום שכולו שבת, ושקולה שבת כנגד כל התורה כולה, והוכפלה בתורה י"ב פעמים כנגד י"ב שבטי י-ה. ואמרו ז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין. והואיל ושנת השמיטה קרויה שבת וכולן בטלין, יכול לא תנהוג בה שבת בראשית, ת"ל וביום השביעי תשבות. ונברא העולם יום ולילה שלא להטריח את הבריות בעמל תמיד, והיה היום למלאכה והלילה לשינה, שאין לך כל חי' שיוכל להתקיים בלי שינה. כן יום השביעי נתן למנוחה מן הימים ומטורח הגופים. ובחר ביום השביעי כי הוא הקף האמצעי מן ההקפים, ומצות רבות בתורה סובבות על מספר זה, בחר ברקיע השביעי והוא ערבות, ובא"י שהוא שביעי, ומדבר סיני שהוא שביעי, בים כנרת שהוא שביעי, ונחלו לנפתלי, ובאלף השביעי, וביום השביעי, שנאמר ויברך אלקים את יום השביעי (מדרש) ועוד יש שבעה קני המנורה, שבעה שבועות לספור שבעה שמיטות ואח"כ יובל, ושבע כבשות צאן באברהם, ושבועה מלשון שבע, והבן.

  :מצוה

שבת נ"א קנ"ד ב"ק י"ד ע"ז י"ד יבמות מ"ח כריתות פ"א, ר"מ פ"א ופ"ב מה"ש, סה"מ מ"ע קנ"ד, סמ"ג עשין ל', או"ח סי' רמ"ו וש"ה.

 :מקור 

פה) {גדר שבות}דעת הרמב"ן1 דעשה דתשבות איתא אפילו אינו ממלאכות המנויות באיסור שבת. כגון הנושא משא כבדה כל היום ברשות היחיד וכדומה, אף שאינו מלאכה ממלאכות האסורות, מ"מ לא שבת, ועיין ר"מ פכ"א מה"ש2 ומ"מ שם. {על מי מצווין}ומ"ע זו אנו מצווין גם על בנינו הקטנים, ובהמתינו, ועבדינו הכנענים שמלו וטבלו, ואמהותינו.3 איסור שביתת כלים דאורייתא או דרבנן עיין בש"ע,4 ובספרי שו"ת (ח"ג סי' ל"ב). אמירה לעכו"ם לעשות מלאכה בשבת אסור משום שבות.5 {מלאכת מחשבת}ובשבת מלאכת מחשבת הוא דאסרה תורה.6 ומצוה להוסיף מחול על הקודש בכניסתו וביציאתו.7 דבר שאין מתכוין פטור,8 ומלאכה שאצל"ג פטור עליה אבל אסור מדרבנן.9 {פקוח נפש בשבת}פקוח נפש דוחה שבת, ואפילו ספק פ"נ דספק נפשות להקל.10 ואין עושין דברים אלו בקטנים, ולא ע"י נשים, כדי שלא תהא מצות שבת קלה בעיניהם (ש"ע) רק ע"י גדולים ונבונים, גם שלא יבואו לידי דיחוי.11 השואל כה"ג אם מותר לחלל שבת הרי זה שופך דמים והנשאל הרי זה מגונה.12 {דיני עירובין}אסור להוציא מן הבית לחצר הבית כשיש שם שני בעלי בתים או יותר בלי עירוב, וכן למבוי בלי שתוף.13 מערבין ערובי תחומין ושיתופי מבואות בכל דבר חוץ ממים ומלח.14 ועירובי חצירות אין מערבין אלא בפת,15 ועיין ש"ע סי' שפ"ו.16 שנים הדרים עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב צריכים לשכור רשות מהם ואפילו בפחות משוה פרוטה ואז מותר לטלטל.17 ושוכר אפילו מאשתו ושכירו ולקיטו של נכרי.18 {כללי המצוה}נוהג מצוה זו בכל אישי ישראל בכל מקום ובכל זמן והעובר עליה ביטל עשה זו לבד שחייב סקילה על הלאו. פו

 :משנה הלכות   
1 פרשת אמור ויקרא כ"ג כ"ד. 2 ה"א. 3 ר"מ הל' שבת פ"ו הט"ו פ"כ ה"א ב' ג' י"ד ט"ו הל' מאכלות אסורות פי"ז הכ"ד או"ח סי' רמ"ו ס"ג שמ"ג ס"א . 4 או"ח סי' רמ"ו ס"א סי' רנ"ב ס"ה. 5 ר"מ הל' שבת פ"ו ה"א או"ח סי' ש"ז ס"כ סי' של"א ס"ו סי' תקפ"ו סכ"א 6 ר"מ שם פ"א ה"ט פ"ב ה"ז הל' שגגות פ"ז הי"ד. 7 או"ח סי' רס"א ס"ב סי' רצ"ג ס"א. 8 ר"מ הל' שבת פ"א ה"ה או"ח סי' של"ז ס"א. 9 או"ח סי' רע"ח ובב"י שם. 10 ר"מ שם פ"ב הט"ז י"ז או"ח סי' רמ"ח ס"ד שכ"ט ס"א. 11 ר"מ שם פ"ב ה"ג או"ח סי' שכ"ח סי"ב. 12 שם ס"ב ומג"א סק"א. 13 ר"מ הל' עירובין פ"א ה"ב או"ח סי' שס"ו ס"א שפ"ו ס"א. 14 עי' ר"מ שם פ"א הי"ז, פ"ו ה"ז או"ח סי' שפ"ו ס"ד ה' ת"ט ס"ז. 15 ר"מ שם פ"א ה"ח או"ח סי' שס"ו ס"ו. 16 ס"ה. 17 ר"מ שם פ"ב ה"ט י' ט"ז או"ח סי' שפ"ב ס"א ה' שפ"ה ס"ג. 18 ר"מ שם הי"ב או"ח סי' שפ"ב סי"א.
 :מראי מקומות
 
מצוה הבא         מצוה הקודם    
 
מצוה יומית <> Daily Mitzvah      כתבו אלינו <> Contact Us      שאלות שכיחות <> FAQ  
Disclaimer & CopyrightIn conjunction with
   Another site by e-Notations