משרשי המצוה כי רצה הא-ל ב"ה שישמח הוא וביתו והלוי במעשר שני שלו שהביאו לירושלים, ואם יותר לו לעשות ממנו דברים אחרים, ואפילו לקנות דבר מצוה בו כגון תכריכין למת, ממילא תערב השמחה כי יהיה האיש הכילי יתננו לדברים אחרים ותתבטל הכוונה. גם כי אינו מן הראוי שמעשר שני, הקדש גבוה שנאמר בו שמחהף יתהפך משמחה ליגון ויתננו למת. ומזה הטעם אמר ר' עקיבא מה תלמוד לומר לא נתתי ממנו למת שלא החלפתי אפילו בדבר טהור, כלומר ר"ע דרש ולא נתתי ממנו שלא עשיתי ממנו חליפין אפילו בדבר טהור הראוי לאכילה, כענין ששנינו אין מוכרין ואין מחליפין אותו. ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים הא לך יין ותן לי שמן ויהיה למת. ועוד שהממונה מתרצה ומתפייס באכילת הבעלים דוקא, ואפילו שישנה אותה בקדושה מעולה וגבוה כיון שאינו מקיים הגוף לא ניחא ליה אלא שיאכלוהו בשמחה של מצוה.

מראה מקומות עיין מצוה תר"ח.

תרי) {גדרי האיסור}אסור להוציא מעות מעשר שני אלא לצורך אכילה ושתיה, וסיכה בכלל שתיה היא. ואסור לקנות בהם קרקע, או מטלטלים, או כלים, או בגדים ועבדים, ואסור להוציא ממנו אפילו לצורך מצוה, כגון לתכריכי המת, ולארון, ואם הוציא מעשר בשאר דברים עבר בלאו, ויאכל כנגדן ממעותיו בתורת מעשר.I ואינו לוקה על לאו זה דכלל בידינו כל שיש בו תשלומין אין בו חיוב מלקות.II {סיכה}והוא הדין אם סך משמן מעשר שני עצמו למת שיאכל כנגדו.III ועיין רמב"ן עה"ת (תבא) לא אכלתי באוני בא"ד וראיתי בירושלמיIV רבי אליעזר בשם רבי סימאי אומר לא נתתי ממנו למת מה אנן קיימין אם להביא ארון ותכריכים דבר זה אסור לחי ולמת, איזה דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה, ע"ש. ועיין כ"מ מה שכתב בישוב דברי הרמב"ם ז"ל מקושית הרמב"ן עליו.V אוכל דבר שדרכו לאכול שותה דבר שדרכו לשתות, סך דבר שדרכו לסוך, ולא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן, ולא יסחוט את הפירות להוציא מהן משקין חוץ מזיתים וענבים בלבד, ואין מפטמין את השמן אבל מפטמין את היין, אין מחייבין אותו לאכול פת שעפשה ושמן שנסרח וכיוצא בזה אלא כיון שנפסל מאוכל אדם פקעה קדושה מיניה.VI אע"פ שנתנה לסיכה אין נותנין אותו לא ע"ג צינית (פי' מכה שתחת פרסת הרגל) ולא ע"ג חזזית ואין עושין ממנו קמיע וכיוצא בו, שלא ניתן אלא לסיכה של תענוג שהוא צורך כל גופו של אדם ולא לסיכה של רפואה.VII ונוהג בזמן הבית בזכרים ונקבות. {בעל חי אם בולע}ודע דבמקום אחר הארכתי לישב דברי רבינו בעל הפלאה דס"ל דבעל חי בולע ופולט, והאחרונים ז"לVIII הקיפו עליו תמיהות כתנור של עכנאי, והבאתי ראיה בס"ד לדעת ההפלאה מסיכה דבע"ח בולע ומגמ' חולין דף ח' שחט בסכין של איסור דבעל חי, ודו"ק כי קצרתי מאד.