משרשי המצוה מה שאמרו בספרי זכור בפה לא תשכח בלב, שהחיוב בזה לספר לבנים ענין עמלק. ורמז בזה משה רבינו ע"ה ענין עמלק לזמן הגלות, כי בהיותינו בארץ אמר זכור את אשר עשה לך עמלק וגו' והיה בהניח אלקיך תמחה את זכר עמלק, וכאשר לא תהיה בארץ רק תחת כל השמים מפוזר ומפורד בין העמים בגלות אז לא תוכל לזכור ענין עמלק בפועל ובמעשה, אבל לא תשכח עכ"פ בחו"ל לא תשכח מפיהם (אברבנא"ל). ולפי שעמלק ושרו הוא שרו של עשו, ואי אפשר ליפול שרו של עשו עד ביאת גואל צדק, מכח ברכת אבינו יצחק והיה כאשר תריד ופרקת וגו', והרי הוא הכלב הנושך, ושרו של עשו הוא סמאל, הוא השטן הוא היצר הרע, אבל לעתיד שתתקיים ברכת יצחק במלואה יהיה כל בית ישראל יראי ה' תמחה שמו של עשו וימחה זרעו של עמלק. וזה הטעם זכור וגו' ולא ירא אלקים והיה בהניח וגו' תמחה את זכר עמלק ומתחת השמים ימחה שמו מלהזכירו.

מראה מקומות עיין מצוה (תר"ג).

תרה) {גדרי הלאו}אסור לנו לשכוח אשר עשה לנו עמלק, והשוכח מה שעשה לנו עמלק עובר בלאו זה, לבד העשה שנתבאר לעיל.1 והנה החינוך מצוה (תר"ג) כתב דמצוה זו נוהגת בזכרים דלהם לעשות מלחמה, והמנ"ח תמה עליו דמנ"ל דהזכירה מטעם מלחמה, דילמא אף לאחר ביאת המשיח נצטרך לזכור, ע"ש. ופלא על הגאון ז"ל שלא זכר עת כתבו דכן הדבר מפורש בתרגום יונתן וז"ל, והיה כד יניח ה' אלקכון לכון מכל בעלי דבביכון וכו' תמחון ית דוכרנא דעמלק מתחות שמיא ואפילו ליומי מלכא משיחא לא תתנשי ע"כ, וראיה ברורה להמנ"ח ז"ל. ועלה א"כ לפי סברא זו דגם על נשים איכא מצוה דזכירה, אף דלענין מלחמה אינה בנשים. ועיין לעיל מצוה (תר"ג) מתי זמן זכירה זו. {קריאת פרשת זכור}והנה תקנו לנו חז"ל לקרוא פרשת זכור פעם אחת בשנה, ויש אומרים דקריאתה דאורייתא,2 וצריכים כולם לשמוע הקריאה אנשים ונשים, ואם הוא במקום שאין שם מנין ילך למקום שיש מנין לשמוע. ולענ"ד דזה דוקא אם לא שמעו קריאתה בזמנה על הסדר, דאם שמעו על הסדר בשנה זו א"כ פ' זכור הוה כבר פעם שנית בשנה, ואולי משום דצריך כוונה למצוה ועל הסדר אינו מכוין למצות זכור. וקבעו שבת שלפני פורים כי דין הוא לקרותה בפורים מענינו דיומא, כי המן הרשע היה מזרע עמלק, אלא להודיע שנצטווינו בזכירה זו עוד קודם נס זה שנעשה עם המן קבעו קודם פורים שלא יטעו שעל נס פורים נתקן. ובפורים קורין ויבא עמלק גם כן מטעם זה, בני הישובים שלא שמעו הקריאה בפ' זכור בשבת עכ"פ ישמעו הקריאה בפורים ויצאו בדיעבד,3 ויש חולקין4 והראשון נראה עיקר.5 מי שהוא אנוס ואין לו מנין יקרא פ' זו בנגינות וטעמים בס"ת בלא ברכה,6 ואם אין לו ס"ת יקרא בחומש, קטן אינו עולה למפטיר בשבת זו,7 ונוהג בכל מקום ובכל זמן.