משרשי המצוה כי כל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם, וראשית גוים עמלק ראשון ברשעתו ולכן אחריתו עדי אבד. וצוה הקב"ה לזכור את כל אשר עשה עמלק (עיין מצוה תר"ג) כדי למחות את שמו וזכרו. וצונו במצוה בעמלק יותר מבשאר אומות העולם מפני ג' טעמים. א) מפני שהוא היה הרשע הראשון, וכמו שנבא עליו משלהם ראשית גוים עמלק וגו'. ב) כי כבר נשבע השם ב"ה כי יד על כס י-ה מלחמה לה', שזה הרים ידו בכסא המלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בנפלו על ישראל, וגם בכריתת הערלות וזרקן כלפי מעלה. והשלישית) מה שמשלו משל לאדון שהיה לו כרם וגדרו והושיב בו כלב לשמרו, בא בנו של אדון ופרץ הגדר ובא הכלב ונשכו, כל זמן שרצה האדון להזכיר חטא בנו אמר לו זכור אתה שנשכך הכלב, כך כל זמן שהשם ית"ש רוצה להזכיר חטאן של ישראל שאמרו היש ה' בקרבינו אמר להם זכור את אשר עשה לך עמלק, ולכן תמחה את זכר עמלק.

מראה מקומות עיין מצוה הקודמת.

תרד) {על איזה עמלקים מצווים}מצות עשה מן התורה למחות זרעו של עמלק ולאבד זכרו מן העולם, הן זכר והן נקבה, קטן וגדול, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על בהמה לומר בהמה זו של עמלק היתה.1 והמנ"ח תמה מנא ליה לרש"י דאפילו הבהמה צריכין להרוג, ובמחכ"ת אישתמיטתיה דברי המזרחי שכתב כי מלת זכר בצירי מורה שלא תשאר אחריו דבר שיהיה זכרו עליו, ע"ש. {זמן החיוב ועל מי מוטל}ונחלקו הראשונים ז"ל בזמן קיום המצוה ועל מי מוטל הקיום, החינוך כתב זאת המצוה מוטלת על הצבור כולן וכענין שאמרו שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, ובאמת כי על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם אם יש כח בידם בכ"מ ובכל זמן אם אולי ימצא אחד מכל זרעם, (ופלא על המדפיסים בנוא יארק שהשמיטו סיום זה, כי זה היתה השמטה מחמת הצענזור והיה להם להחזירו למקומו). עכ"פ ס"ל דגם בזמן הזה החיוב, ועל כל יחיד. אבל הסמ"ג לאוין רכ"ו כתב מצוה זו אינה נוהגת אלא לימות המשיח לאחר כיבוש הארץ שנאמר והיה בהניח לך ה' אלקיך מכל אויביך וגו' תמחה וגו', והביאו הגמי"י בפ"ה ממלכים.2 מפורש דדוקא לאחר ביאת המשיח, אבל מ"מ אפשר דעל כל יחיד יהיה אז החיוב. והיראים מצוה רצ"ט כתב ר' יהודה אומר ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך להכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה וכו', הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה, למדנו מכאן שמצות למחות זכר עמלק על המלך מוטלת ולא על שאר אנשים, זה פי' הכתוב כי יד על כס י-ה, דהיינו המלכות, אז תתקיים מלחמה לה' בעמלק. והא"ע כתב אחר שירשו הארץ ושקטה ממלחמה מכל סביבותיה אז החיוב למחות, כי כל זמן שעוסקים במלחמות הקרובים להם אינם חייבים במלחמת עמלק. והרמב"ם לא ביאר בזה כלום, ועיין רמב"ם בספר המצות מצוה קפ"ט. ובחדושי הארכתי,3 ועיין מנ"ח שנסתפק למה לא נתחייבו הנשים בזה, ולפמ"ש פשוט דהנשים פטורים מזה, וק"ל.