משרשי המצוה כי האשה נבראת לעזר לאדם ונתנה לו לטובתו, לפי שאין האדם כשאר בעלי חיים המשיגים כל צרכם כגון מלבושיהם ומזונותיהם בטבע העולם, אבל האדם יקנה אותם בזיעת אפו. והאשה תעזור לו מאד בדברים האלו ותעזור לו בכל עמלו ויגיע כפיו ותכון לו כל צרכו והנאת גופו. ותמנעהו מחטוא וללכת אחר תאוותיו, ויעמיד עמה בנים והיא תגדלם ותחנכם, וכמו שארז"ל יבמות (ס"ג) די לנו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא. וצותה התורה האלקית על חברת האדם ואשתו, והזהיר אותה שלא תזנה תחת בעלה, ולאדם אמר שארה וכסותה ועונתה לא יגרע. אמנם כל אלו לא ימצאו כי אם בהיותם מסכימים בטבע ובמזג, שזה יביא ביניהם אהבה והסכמה, ואם לא תסכים עמו אלא תהיה מתחלפת לא ימשוך לו שום תועלת. וטוב לאדם שיהיה יחידי ולא בחברת הנחש הצפעוני עד שאמר שלמה המלך (קהלת ז', כ"ו) ומוציא אני מר ממות את האשה, וארז"ל (יבמות שם) אשה רעה היא מידי דקשה ממותא ואחר שהיא מורת רוח לו מגרשה, וצוה בספר כדי שיתפרסם הדבר אולי ישאנה אחר ולא יכשלו בה.

מס' גיטין, ר"מ הל' גירושין, סה"מ מ"ע רכ"ב, סמ"ג עשין נ', אה"ע סי' קי"ט, סמ"ק סי' קפ"ד.

תקעט) {מפני מה מגרשין}קיום המצוה, מדין תורה שלא יגרש האיש אלא לרצונו והאשה מתגרשת לרצונה ושלא לרצונה. I ומגרש בין מחמת קטטה שלא מצאה חן בעיניו ובין מחמת אהבה, וכגון שלא תפול ליבום וכיוצא בזה.II ורבינו גרשום מאה"ג החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה, ובקצת נשים מתירין לו לישא אחרת על אשתו ודבר זה לגדולי הדור לפסוק.III ויש שכופין להוציא, מוכת שחין, ובעל פיליפוס, וכופר באלקי ישראל, ומי שהוא רועה זונות, ועוד קצתם עיין בש"ע.IV ובאשה מצוה לגרש העוברת על דת משה, כגון מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נדה, אינה קוצה לו חלה, נודרת ואינה מקיימת, עוברת על דת יהודית, כגון יוצאת בשוק וראשה פרוע, אפילו קלתה על ראשה, אם יוצאת לרשות הרבים בלי שבכה על ראשה, ומשחקת עם בחורים ועוד כמה דברים עיין בש"ע.V {כתיבת ומסירת הגט}וי' דברים הם עקרי הגט מה"ת. א') שיגרש בכתב. ב') שלא יגרש הבעל אלא מרצונו. ג') שיהא ענין הכתב ספר כריתות דבר הכורת בינו לבינה. ד') שלא ישאר לו עילה שום רשות והסירה מקנינו. ה') שיהא נכתב לשמה. ו') שלא יהא הגט מחוסר מעשה אחר כתיבה אלא נתינה. ז') שיתננו לה או לשלוחה. ח') שיתננו לה בפני עדים כשרים. ט') שיתננו לה בתורת גירושין. י') שיהא הבעל או שלוחו שיתננו לה.VI ונהגו לכתוב בי"ב שיטין כמנין גט.VII ולכתחילה בעי בית דין ליתן לה,VIII ושינתן ביום, ובדיעבד נתנו ביחיד ובלילה כשר.IX והכל כשרין לכתוב הגט, אפילו חרש שוטה וקטן, אם אחרים עומדין על גבן ומלמדן, ויש פוסלים בהם.X {מי ראוי לסדר גיטין}ודיני גיטין רבים הם כהררים התלוים על חוט השערה, והמשנה ח"ו מרבה ממזרים בישראל, ולכן אמרו ז"לXI כל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן, ומאד מאד יש להזהיר ולהזהר בזה, ובפרט במדינה זו אשר בעונ"ה הרבה חללים הפילה וכל הרוצה ליטול את השם נוטל, והרבה העוסקים ומיעוטא דמיעוטא היודעים, ובשו"ת הריב"ש כתב לו רבו הר"ן ז"ל על גט אחד שהיה נכתב כדינו אבל לשון ההרשאה היה מגומגם, וכתב מלשונם של ב"ד ניכר שאינם ת"ח ויש לחוש לכמה פסולים שאינם נכרים בגט, כי הלכות אלו הררים התלוים בשערה. ובשו"ת פנ"י ח"ב סי' ע"ז כתב המשנים ח"ו אות אפילו נקודה אינו גט, ואותן המסדרין גיטין עפ"י סדר הגיטין הנדפס כמו שמסדרין הגדה של פסח מרבים ממזרים בישראל, כי הסדר הזה טוב ויפה למי שלמד ש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים ושמש רבותיו, אבל לסדר ע"פ אותו הסדר קשים לעולם יותר מדור המבול (ח"ס א"ע ח"ב סוס"י ל"ד), ועיין פוסקים בזה ומי לא יירא. ובזמן חכמי התלמוד היו מושיבין דיינים מיוחדין לזה שלא יבא כל אחד ויטפל בהם, וכ"ש בזמננו אלה שהיה צריך להעמיד ב"ד מומחין לזה. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ועבר ולא גרש אשתו שצריך לגרשה בטל עשה זו והרי היא אשת איש ועונשו גדול מאד.