משרשי המצוה לפי שמהרוב דרכם של בני אדם לנדור בעת צרה כדכתיב וידר יעקב נדר לאמר (פרשת ויצא) וכן מצינו ביפתח (שופטים י"א), אבל לאחר שעברה הצרה לפעמים יתחרט מאשר נדר ואומר בלבו מי יודע את נדרי ומי בא לבקש ממני, הזהיר הכתוב שלא תאמר כן כי דרוש ידרשנו. כלומר שעל כל פנים ידרשהו ה' מעמו היודע מחשבות לבו ויפרע ממנו מדעתו ושלא מדעתו, וחטא איסור הנדר ישאר בהוייתו. ואמרו ז"ל בעון נדרים אשתו ובניו קטנים מתים ח"ו, וזה והיה בך חטא, רוצה לומר שיהיה לך חסרון ודופי, ושלא יחשוב החושב שהנדר נרצה לא-ל יתברך מפאת עצמו במחשבה טובה או דיבור, שגם זה הוא מצוה, אמר וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא כמו שיהיה באיחור הנדר. וכתיב מוצא שפתיך תשמור ועשית, לבאר שהנדר העיקר לשמור ולקיים, ועיין לעיל (מצוה ת"ו-ת"ז).

ר"ה ד' ה' ו', ר"מ פי"ד ממעה"ק ופ"ח ממ"ע, סה"מ ל"ת קנ"ה, סמ"ג לאוין של"א, יו"ד סי' רנ"ז.

תקעד) {גדרי הלאו}אחד נדרים ונדבות ואחד שאר דברים שאדם חייב בהם מערכין ודמים ומעשרות ומתנות עניים, שעברו עליו שלשה רגלים משעה שנתחייב בהם ולא הביא קרבנותיו שנדר או התנדב, או שלא נתן הערכים והחרמים והדמים, הרי זה עבר בלא תעשה, ואין חילוק איזה רגל קודם, דקיי"ל דלא בעי כסדרן, ואין לוקה על לאו זה שאין בו מעשה, ואחר רגל אחד עובר בעשה.1 {פרטי דינים בקרבנות}הקדיש בהמה ונפל בה מום לאחר שני רגלים ופדאה על בהמה אחרת, אינו עובר עד שיעבור ג' רגלים על השניה.2 והקרבנות לא נפסלו לאחר ג' רגלים, אלא מקריבן, ובכל יום ויום לאחר רגל השלישי עובר בלאו דבל תאחר.3 שאל על ההקדש או על שאר התחייבות והתירו לו נפטר מהלאו.4 יורש שמביא קרבנות מורישו אינו עובר בבל תאחר.5 {בצדקה ונדרים}צדקה בכלל נדרים היא, ואם פסק צדקה במקום שנמצאו עניים עובר בבל תאחר מיד שהיה יכול ליתנו לעניים, אין שם עניים מפריש ומניח עד שימצא עניים,6 ובמקום שיש גבאי צדקה ופסק על דעת הגבאי אינו עובר עד שישאל הגבאי ממנו.7 נזיר שאמר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר י"א8 דעובר בבל תאחר מיד אם לא קבלו, ויש אומרים9 לאחר שלש רגלים. הנודר או נשבע לקיים המצוה דעת רמב"ן עה"ת פ' חקת ובמלחמות ספ"ג דשבועות ותוס' בשם מהרא"ם והריטב"א דאינו עובר, והבעה"מ ספ"ג דשבועות והר"ן נדרים ורבינו ירוחם ספר אדם נתיב י"ד ח"ג והנמק"י ס"ל דעובר בבל יחל, ועיין נדרים (סי' ג'). ולענין צדקה דעת הרמב"ן ז"ל דמותר לנדור, דדוקא בקדשי מזבח חיישינן דילמא אתי לידי תקלה, אבל לצדקה ומעשר לעניים ולקיים מצות נשבעין ונודרין, וכ"כ הרשב"א ריש חולין, ורדב"ז סי' תתפ"ב ורי"ו ני"ד ועוד חולקין. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים נקבות. תקעד