משרשי המצוה כי הקרבן בא לכפר על החטאים, ובהיות קרבנו בא מאתנן זונה שהוא עבירה מטונפת האיך יבא בזה לעמוד לפני הא-ל ב"ה ולבקש כפרה במצוה הבאה בעבירה הנמאסת לה', ויצעק הקרבן אתנן זונה ומחיר כלב אני, והוא חשב להביא קרבן לכפר עון, והוא קורא תגר ומזכיר עונותיו. ואין קטיגור נעשה סניגור. והרמב"ן ז"ל כתב כי הזונות יעשו באתנן שלהם מצות וחושבות בזה לכפר על חטאתן, כמו שיזכירו רבותינו במשל שלהם גייפא בחפוייא, ומפלגא לבאישייא. ולכך אסרה תורה אתנן לכל נדר, כי עתה יוסיפו לחטוא. וכן מחיר כלב בעבור כי הציידין בכלבים ושומרי החומות יגדלו כלבים עזי נפש מזיקים את הרבים וידירו במחיריהם להיות כופר לנפשם, ועוד שהוא דרך בזיון. ורמז גדול מזה שלא לעשות צדקה במעות הבא באיסור, ומטעם זה אין מקבלים מעות צדקה ממחללי שבת בפרהסיא, שלא יחשבו כי הוא כופר בנפשם.

תמורה כ"ט, ר"מ פ"ד מאיסורי מזבח, סה"מ ל"ת ק', סמ"ג לאוין שט"ז, א"ח סי' קנ"ג.

תקעא) {גדרי אתנן האסור}האומר לזונה האסורה באיסור לאו או כרת, אחד גויה או שפחה או ישראלית, הא לך דבר זה בשכרך, הרי זה אתנן האמור בתורה ואם הקריבה למזבח לוקה, ביאה דלית בה לאו או כרת, אפילו שכבר נבעלה אשה זו לחייבי לאוין או כריתות ונעשית זונה דאורייתא אין אתננה אסור לדעת הרמב"ם ז"ל1 ודעת התוס'2 דכל שנעשית זונה פעם אחת הרי אתננה אסור בכל גווני. הנותן לפנויה אפילו היא קדשה והוא כהן אתננה מותר, וכן לאשתו נדה אע"פ שהם בכרת אתננה מותר.3 נתן לה מעות ולקחה קרבן או שהחליפה השה באחר מותר.4 חטים ועשאן סולת, זתים ועשאן שמן, ענבים ועשאן יין, מותר שכבר נשתנו.5 בהמה מעוברת הולד כשר, הקנה לה העובר במעי אמו נאסר.6 ואינו חל אלא על דבר הראוי להקרבה.7 פסק עמה שתבעל לאחר, פסק ליתן טלה אחד ושלח הרבה, נתן אתנן לזכר כולן אסורים.8 בא עליה ואח"כ נתן לה, נתן לה דבר שאינו שלו, נתן לה בהמת הקדש, מנה אותה על פסחו וחגיגתו, נתנה האשה אתנן לבועל כולם אינם אתנן ומותרים למזבח.9 נתן לה עופות דעת הרמב"ם10 דהוי אתנן והראב"ד השיגו. {מחיר כלב}איזה מחיר כלב, האומר הילך טלה זה תחת כלב זה ואפילו כמה טלאים בשביל כלב אחד כולם נאסרו,11 ועיין חו"מ סי' ר"ג. {שאר צרכי מצוה}ואתנן ומחיר שוין בכל עניניהם. ואסור לעשות מהם דבר של מצוה כגון שנתן לזונה או החליף בכלב אבנים יקרות או כלי בית הכנסת או קלף לס"ת ומפות לס"ת, נר ושמן למאור, וציצית לטלית מצוה, ודוקא מהן ואם נשתנו או שנתן לה מעות מותר לקנות בהם מצוה.12 פנויות הקדשות שמקדישות דבר מותר לקבל מהן (רי"ו נ"ג ח"א רמ"א)13 ועיין ביאור הלכה. ונוהג בזכרים ונקבות בזמן הבית לענין קרבנות, ולענין דבר שבקדושה בכל זמן. ודע דהמנ"ח כתב דלהרמב"ן אם הקריבו אתנן ומחיר יחד לוקה שנים, ושגגה הוא דמפורש כתב הרמב"ן ז"ל בשורש ט', הביאו החינוך מצוה ז' ,דאין לוקין עליהן אלא מלקות אחד, וצע"ג.14