משרשי המצוה כדי שלא לטמא מקום המקדש ולגרש משם הקדושה, שגבולות חלק הקב"ה בעולמו ואין כח בקדושה לחול אלא כשפנה משם הטומאה, ועל דרך שאמרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ומה שנאמר השוכן אתם בתוך טומאותם ביארנו במקום אחר דהתם בצבור מיירי, וטומאה דחויה היא בצבור. כלומר שהטומאה נדחית מפני הקדושה בצבור ואזלה לה הטומאה, ויש מקום לקדושה לחול. אבל ביחיד שנכנס בטומאה בכרת כיון שרוצה לדחוק הקדושה ולהכריתה ממקומה בטומאתו, ונענש מדה כנגד מדה שימיו נכרתים ר"ל. ובזוהר כתיב מלין אלין גלי שלמה מלכא בספרא דאשמדאי מלכא, ואשכחנא ביה אלף וארבע מאות וחמשים מיני מסאבא (טומאה) דמסבתא בהו בר נשא וכו', וויי לבני נשא דכלהו אטומין ויתומין עיינין ולא ידעין וכו' (זוהר אחרי מות).

פסחים ס"ח כלים פ"א מדות פ"ג, ר"מ פ"ג מביאת המקדש ופ"ז מבית הבחירה, סה"מ ל"ת ע"ח, סמ"ג כללו בלאוין ד"ש.

תקסה) {טומאות האסורות במחנה לויה ודיניהם}אדם טמא שנטמא על ידי שיצא ממנו טומאה מגופו, כבעל קרי וזב וזבה, נדה ויולדת, מצורע, אסורים לבא למחנה לויה, והוא הר הבית בירושלים, אבל הטמאים בטומאת מגע מותרין ליכנס להר הבית מן התורה.1 ובכלל בעל קרי הם איש ואשה ששמשו והוציאו זרע טמאים הם, וגם האשה טמאה כרואה ולא כנוגעת,2 וכן האשה שפלטה שכבת זרע תוך ג' ימים הו"ל כרואה והוה טומאה מגופה.3 המשמש אשה ולא הוציא ש"ז טהור וכן האשה טהורה עד שיוציא האיש,4 ועיין מל"מ פ"ג מביאת מקדש5 ובחדושי6 הארכתי מדברי הרמב"ם פ"ה מה' אבות הטומאה שכתב מפורש דשניהם טהורים עד שיוציא, ועי' איגרות משה אה"ע סי' ע"ב, וע"ל מצוה ק"פ. {עכו"ם אם מטמא בקרי}עכו"ם אינו מטמא בקרי, ובשו"ת דובב משרים ח"א סי' קל"ו נסתפק בעכו"ם שמל ולא טבל אם יהיה עליו טומאת זיבה, ובחדושי הקשיתי להגאון שליט"א והבאתי מתוספתא זבים פ"ב ה"ד וגמ' נזיר ס"ו גר שנתגייר מטמא מיד בזיבה, במה דברים אמורין בזמן שנתגייר מהול, וכן כתב הראב"ד בפ"ב ממחוסרי כפרה ה"ד, א"א מפורש בתוספתא אימתי בזמן שנתגייר כשהוא מהול, אבל מל ואח"כ ראה תולין לו כל זמן שמצטער, והכ"מ כתב שם שגם דעת הרמב"ם כן. ועיין ר"ש זבים הנ"ל ד"ה אינו, וברא"ש נזיר הנ"ל, ועיין לעיל מצוה (שס"ג). {שאר דינים}טמא מת ואפילו מת עצמו מותר ליכנס במחנה לויה שהוא הר הבית, שהרי משה הכניס עצמות יוסף עמו במחיצתו.7 ונוהגת מצוה זו בכל זמן בזכרים ונקבות, וגם בזמן הזה אם נכנס טמא בהר הבית בין איש ובין אשה עובר בלאו זה ובזמן הבית לוקה. .