משרשי המצוה גילתה התורה בפרשה כי גר היית בארצו, ואף על פי שזרקו הזכרים שלכם ליאור היו לכם אכסניא בשעת הדחק, ולא תלמוד ק"ו מעמון ומואב כמו שכתבתי במצוה הקודמת. מכל מקום לא הותרו מיד אלא לאחר ג' דורות אחר שיסור מהם קצת זוהמתם ויקבלו קצת עונשם הראוי להם. וכתב החינוך ואל תשמע מדברינו שנהיה מצווים להתחתן עם האדומים והמצרים אחר ג'דורות, שאין כוונת הכתוב לצוותינו להתחתן עמהם חלילה, והמשפחות המיוחסות שבישראל לא ירדו ממעלתן להתחתן עמהם, אבל ימנענו הכתוב מהרחיק חיתונם בטענת איסור, ויודיענו שאין בהם איסור כלל במי שירצה להתחתן בהם, ושפתים ישק.

מראה מקומות עיין מצוה הקודמת.

תקסד) {דיני חיתון במצרי}גר מצרי, אחד זכר ואחד נקבה, אסורים לבא בקהל ישראל אחר שנתגיירו הוא ובניהם עד דור שלישי, והמתחתן בהם קודם זמן הזה עובר בעשה הבא מכלל לאו וי"א בלאו הבא מכלל עשה.1 ומצרית מעוברת שנתגיירה בנה מצרי שני.2 {ולד מהם ושאר אומות}עמוני קודם שנתגייר שנשא אשה מצרית הולד עמוני, ומצרי שנשא עמונית הולד מצרי, ואם יתגיירו הולד הולך אחר הפגום שבשניהם, לפיכך גר עמוני שנשא גיורת מצרית הולד אם הוא זכר הרי הוא עמון, ואסור לעולם בקהל, ואם היא נקבה דינה כמצרית עד דור שלישי,3 וגר מצרי שנשא כותית עמונית הבן עמוני והבת מותרת וי"א הבת מצרית.4 גר מצרי שנשא גיורת עמונית, הולד מצרי.5 כללו של דבר אם נתגיירו לעולם הולד הולך אחר הפגום ומי שאינו רוצה להתחתן עם מצרי בדור שלישית מפני איסור עובר בלאו, ומיהו אינו מחויב להתחתן בהם וכמו שנתבאר בטעמי המצוה.6 {בזה"ז}והאידנא שבא סנחריב ובלבל כל האומות נחלקו הראשונים ז"ל אי מצרים בכלל, דעת רבינו בה"ג והרא"ש7 דמצרי באיסור עומד שנתן להם הכתוב קצבה לשוב אחר מ' שנה, ודעת הרמב"ם8 דגם המצרים הותרו, ואפשר דהוה ספק מצרי. {ביאור דברי התוס' יבמות מ"ז}והנה התוס' יבמות מ"ז9 הקשו בהאי גיורא שאמר נתגיירתי ביני ובין עצמי. ואמר ר"י נאמן אתה לפסול את בניך. והקשו התוס' מאי נ"מ הא נכרי ועבד שבא על בת ישראל הולד כשר, ומאי נ"מ בהימנותיה ומאי פסול בבנים איכא, והראשונים ז"ל האריכו, ובחידושי כתבתי די"ל דנ"מ אי האי גיורא היה מצרי או אדומי או עמוני או מואבי,ואמר גיירתי ביני ובין עצמי, נמצא הולד הולך אחר הפסול ופוסל ממש בניו, ואתי שפיר נאמן אתה לפסול את עצמך ואי אתה נאמן לפסול את בניך, וניחא נמי לשון לפסול את עצמך, והיל"ל נאמן אתה על עצמך ואי אתה נאמן על בניך, ולהנ"ל י"ל דבאמת הוא פוסל עצמו בזה שהוא גר מצרי ופוסל בניו, ואינו נאמן, והבן כי קצרתי כי הוא דבר חדש ונכון בס"ד.