משרשי המצוה מה שביאר הכתוב כי אחיך הוא, שהרי אח עשו ליעקב וכשחזר בתשובה תקבלהו, ולפי שהזהירה התורה להרחיק את עמון ומואב בתכלית הריחוק לעולם צוה הקב"ה שלא נלמוד ק"ו לבני עשו מבני עמון ומואב שלא עשו שום מעשה רעה לישראל בפועל אלא בשלילות, ופעם אחת שלא קדמו נאסרו לעולם בקהל ישראל, ק"ו לעשו שצער את יעקב ובניו אחריו בני יעקב, כמה צער וצרות סבלנו מהם ועדיין לא עברנו, על אחת כמה וכמה להרחיקם לעולם, בא הציווי שלא להרחיקם כי לא מחשבותיו מחשבותינו ולא ידח ממנו נדח. והרבה שעשו לנו היה בשביל גזירתו ית"ש בברכה שברכו אבינו יצחק והיה כאשר תריד ופרקת, ואלולי שהקל קול יעקב לא היו ידי עשו, ועל דרך שאמרו אעמיד אליכם מלך קשה. אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחוב על ידי חייב. מ"מ כיון שיש להם קורבה מחמת אחוות אביהם הראשון אם רוצים להתקרב ולהתגייר לא תתעב.

יבמות ע"ו קדושין ע"ה, ר"מ פי"ב מא"ב, סה"מ ל"ת נ"ד נ"ה, סמ"ג לאוין קט"ו קט"ז, יראים סי' ר"ג ר"ד, אה"ע סי' ד'.

תקסג) {דיני חיתון באדומי וחשבון הדורות}כל הגוים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהם כל המצות שבתורה, וכן העבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבר, שנאמר הקהל חקה אחת יהיה לכם, ומותרין להכנס בקהל ה' מיד, (חוץ מענין שררה וקצת ענינין שאין מעמידין מהם) ומותר לישא הגר ישראלית והמשוחררת או להיפוך, חוץ מד' עממין והם עמון ומואב המבוארים במצות הקודמות, ואדום ומצרים.1 אדומי אחד זכר ואחד נקבה שנתגיירו, דור ראשון ודור שני כלומר בנו ובן בנו אסורין לבא בקהל ישראל, ודור שלישי מותר לבא בקהל שנאמר בנים אשר יולדו להם.2 אדומי שנשא אדומית ונתגיירו בעודה מעוברת הולד שני, שנאמר אשר יולדו, הכתוב תלאן בלידה.3 אדומי שלישי שנשא מצרית ראשונה הולד שני וכן לעולם הולד הולך אחר הפגום, וכל שאינו שלישי לאב ולאם שניהם אסורים לבא בקהל. 4 גר עמוני שנשא אדומית הולד עמוני, ואם זכר אסור לבא בקהל, ואם נקבה אסורה עד דור שלישי.5 גר אדומי שנשא אדומית עובר בלאו הבא מכלל עשה. {גדרי הלאו}והמונע מהם מלהתחתן בדור שלישי מכח איסור שבו שהצר לישראל וכדומה עובר בלאו זה ואין לוקין עליו, ומיהו אין מצוה להתחתן בם לבני ישראל המיוחסין ח"ו.6 {בזה"ז}ובזמן הזה שעלה סנחריב ובלבל העולם כולו, גם הם מותרים7 אבל היראים מצוה ר"ד כתב וז"ל וספק בידי אם יותרו אדומים מבלבולו של סנחריב די"ל שלא נתבלבל מדאמר בע"ז פ"ק א"ל אנטונינוס לרבי אתינא לעלמא דאתי א"ל אין א"ל והכתיב אדום וכל מלכיה וכל שריה וכו' אלמא לא נתבלבל, וי"ל שהבלבול אינו מועיל בזרע המלכים שהן מוכרין מתוך חשיבתן מי הם ומי תולדותם ומהיכן באו, ע"כ. ובשאילת יעב"ץ ח"א סי' מ"ו נסתפק בזה מדעת עצמו ופסק להחמיר, ופלא שלא הרגיש בדברי היראים. וישראל בני מלכים הם ולא יתבלבלו לעולם וניכרים הם.