משרשי המצוה כדי לייסר את הנבלים מן המעשה הרע הזה, ולהרחיק את הזמה מבית ישראל ולא תהינה בנות ישראל הפקר. שאם האונס בתולה למלאות חפצו בה ילך לו, יקל בעיניו לעשות כן פעמים רבות. ולפי שהאיש המפתה בתולה יהיה פתויו אם בנדר ושבועה שישאנה לאשה ויאהבה, ובזה תתרצה אליו, שיתן לה מהר ומתן באופן שלאהבת ממון תתרצה בזה. אבל האנס לגובה לבו ורשעו לא נדר אליה, ולא דבר שום דבר לא לישאנה לאשה וגם לא ליתן לה מתנות, אבל בחזקה בא והחזיק בה, ולכן מענישתו תורה כנגד שניהם, כנגד המתנות אמרה תורה שיתן לאבי הנערה חמשים כסף, ואם לא הבטיחה שישאנה ענשו שיקחנה לאשה (אברבנא"ל). זולת כי הזיק לאביה כסף הבתולות שהיה יכול לקדשה שברשותו היא, גם כי התורה אמרה לו תהיה לאשה תחת אשר עינה.

כתובות ל"ט, ר"מ פ"א מנערה, סה"מ מ"ע רי"ח ל"ת שנ"ח, סמ"ג עשין נ"ד, לאוין פ"ד, סמ"ק סי' קפ"ב קפ"ז, אה"ע סי' קע"ז.

תקנז) {גדרי החיובים}המאנס בתולה מצות עשה שישאנה לאשה ויתן לאבי הנערה חמשים כסף, וחייב לישא אותה אפילו היא בעלת מום, או מוכת שחין, כללו של דבר בעציצו שבחר לו.1 מיהו אם אסורה עליו אינו רשאי לישאנה. ואפילו אינה אסורה אלא מדברי סופרים.2 ואיזהו אונס הבא עליה בעל כרחה, וכל הנבעלת בשדה הרי זו בחזקת אנוסה עד שיעידו עדים שהיתה ברצונה, וכל שנבעלה בעיר בחזקת מפותה,3 ועיין בהשגות הראב"ד שכתב חיי ראשי אם יש שם עדים יבואו ויעידו ואם אין שם עדים קנס אין שם, ובספרי על בה"ג כתובות סי' קכ"ד כתבתי דנ"מ כגון שבאו עדים והעידו על המעשה והלכו להם למדינת הים, ולא העידו אם באונס או ברצון, או שבאו בסוף ביאה, ע"ש. {דברים שבין אונס למפתה}דברים בין אונס למפתה, האונס נותן ד' דברים, והמפתה שלשה, המפתה נותן בושת ופגם וקנס, ומוסיף האונס את הצער.4 אונס נותן מיד, מפתה לכשיוציא או שלא ירצו לתנו לו.5 אונס שותה בעציצו אפילו חיגרת, אפילו סומא ומוכת שחין, מפתה אם רצה להוציא יוציא.6 ועיין בה"ג כתובות וב שם (סי' רע"ד רע"ה). {פרטי דיני קנס}ואינו חייב עד שתהא נערה בתולה מבת ג' שנים עד י"ב שנים וחצי, פחות מזה או יותר פטור מקנס.7 וקנס שוה בכל אדם, בושת ופגם צריך אומד ב"ד.8 יתומה יש לה קנס וקנסה לעצמה כשנאנסה.9 המאנס יתומה או כל אשה שנתארסה ונתגרשה חייב בקנס.10 וכל אלו שיש להן קנס אין להן כתובה, שלא תקנו כתובה אלא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, וזה אסור להוציא.11 כהן גדול שאנס בתולה לא יכנס שהוא מצוה על הבתולה.12 ולעולם אין אדם משלם קנס על פי הודאת פיו, אלא על פי עדים, ולכן אם הודה מעצמו פטור.13 ונוהג בזמן שיש ב"ד סמוכין, ואע"פ שדיני קנסות אין נוהגין בינינו, מנדין אותו עד שיפייס התובעת,14 ומחרימין את האונס גם עכשיו לקחת לאשה אם היא ואביה רוצים בו, ואם יש לו אשה ויש חרם שלא ליקח ב' נשים מנדין אותו עד שיתן לה נדוניא להשיאה להגון לה.15