משרשי המצוה שצריך לקדש אשה בפרהסיא, כי לולי זאת היה אדם מביא קדשה לביתו עד זמן המוגבל בין שניהם ויאמר שהיא אשתו, ולכן ציותה התורה לקדש אשה בפרהסיא (רמב"ם). ותועלת גדולה היא להיות הדבר מפורסם לכל שהיא קנויה לו ולא לאחרים, ולא תבגוד בו לתת עיניה באחרים, והוא לא יבגוד בה לתת עיניו באחרת דכתיב (משלי י"ד) מים גנובים ימתקו, אבל בידעם הכל שנשואים הם יעמדו בשלום ולא יטרידום אחרים. ומטעם זה נהגו לקדש בטבעת לסימן ולזכרון שיש לה אדון ובעל. ונקראים קדושין, שעל ידם נאסרת לכל העולם כהקדש, ולא הותרה כי אם לבעלה לאחר הנישואין על ידי חופה. ואמרו בברכת אירוסין וציונו על העריות, כלומר שעל ידי הקדושין נעשית ערוה לכל העולם, ואסר לנו את הארוסות אפילו לחתן אסורה בעת ארוסתה, והתיר לנו הנשואות ע"י חופה וקדושין כלומר שאין איסור הארוסה אלא עד שיכניסנה לחופה.

קדושין פרק א', ר"מ פ"א ופ"ג מאישות, סה"מ מ"ע רי"ג, סמ"ג עשין מ"ח, סמ"ק סי' קפ"ג, אה"ע סי' כ"ו.

תקנב) {ג' דרכי קידושין}מצות עשה לישא אשה בכסף או בשטר או בביאה.1 שיעור הכסף בפרוטה ושוה פרוטה,2 וביארו המפרשים3 מקבלה ששיעור פרוטה משקלו חצי שעורה מכסף נקי. בשטר כיצד כתב לה על הנייר או על החרס, אף על פי שאינו שוה פרוטה, בתך מקודשת לי בתך מאורסת לי בתך לי לאנתי הרי זו מקודשת, וכן בגדולה הרי את מקודשת לי בשטר זה.4 וגזרו חכמים שלא לקדש בביאה, והמקדש בביאה מכין אותו מכת מרדות משום פריצותא שצריך עדים לראות המעשה, ומיהו הקדושין הוי קדושין.5 ודעת קצת ראשונים דהמקדש בביאה אסורה אינה מקודשת, עיין (ח"ב סימן ל"ג)6. {עדות בקידושין}וצריך שני עדים כשרים שיראו מעשה הקדושין.7 המקדש בפסולי עדות דרבנן דעת קצת ראשונים דאינה מקודשת, ולא קיי"ל הכי מכל מקום צריך לחזור ולקדשה לפני עדים כשרים.8 המקדש בעד אחד אינה מקודשת, ואפילו היא והוא מודים.9 {שליחות בקידושין}האיש מקדש בו ובשלוחו, ומצוה בו יותר מבשלוחו, ואסור לקדש אשה עד שיראנה שמא ימצא בה דבר מגונה,10 ואם הבטיחו שלא יתגנה בה מותר.11 שליח ששינה מדעת המשלח, כגון שאמר לו לקדשה במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר וכיוצא בזה, אינו קדושין. 12 ואם אמר לשליח קדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים שבעולם עד שיאמר לו איזה מהם קידש, ואם מת השליח אסור בכל נשים שתפסו בהם קדושין להמשלח בחיי השליח, 13 ועיין שאלות ותשובות (ח"ב סימן ל"ד). {הנאה כשוה כסף} המקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת, 14 ואפילו היא חולה שיש בה סכנה ומותרת ליהנות מהם. 15 המקדש במלוה אינה מקודשת, 16 בהנאת מחילת מלוה מקודשת,17 המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ומקודשת.18 המקדש אשה בהאי הנאה שידבר עליה לשלטון מקודשת, והוא שיכול ליקח פרוטה בהאי הנאה. 19 וצריך שיתן הוא ויאמר הוא, נתנה היא ואמר הוא אינה מקודשת, נתן הוא ואמרה היא אם אמר הן מקודשת, ואם היה אדם חשוב שנהנית בפרוטה מה שקבל ממנה מקודשת. 20 {שאר פרטים}ואין מקדשין בעל כרחה. 21 המקדש אחת מכל העריות לא עשה כלום חוץ מנדה. 22 וקדושין תופסין בחייבי לאוין.23 וצריך עשרה זכרים לקדושין ובדיעבד אינו מעכב. 24 אסור לקדש מינקת חבירו עד כ"ד חדש. 25 וגרושה או אלמנת חבירו עד שיעברו צ"א יום.26 קטן שקדש אין קדושיו קדושין, 27 ואם קדש לו אביו בתור זכיה נחלקו בו אבות העולם,28 ועיין (ח"ג סימן קפ"ב-ה). מי שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם, 29 ובעו"ה פרצת הדור רבה. ואסור לדור עם ארוסה עד שישאנה בחופה לאחר הקדושין. 30 ודע דדעת קצת פוסקים שאין זה בכלל מצות עשה.31 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים.