משרשי המצוה כתב הרמב"ם ז"ל לפי שהיו כומרי עכו"ם לובשין בזמן ההוא כן, וכתב ועוד היום מפורסם הדבר אצל כומרים שיש במצרים. ולפי הדומה גם זה מהכלל הנזכר בלא תחרוש בשור ובחמור ובכלאים, שהם כולם ענין עירוב ב' כחות. וטעם שהפרדה אף שמעורבת מסוס וחמור מותר להרביעה, וכן כלאי בהמה מותרים בהנאה, וחוט הפשתן שנתערב בבגד קנבוס אסור בהנאה לחברו עם צמר, לפי שפרדה אף שמעורבת מסוס וחמור ההרכבה היא הרכבה וחיבור מזגי ונעשה בריה חדשה שאין בו שום טבע מטבע הנפרדים שהורכבה מהן, אבל פשתן עם הקנבוס אינו אלא הרכבה שכוניית ושמו ראשון עליו, ולא נתערב בו להעשות גוש חדש, ולכן אסור עם הצמר (ועיין תשב"ץ ח"ב סימן ד', ושו"ת בית שערים או"ח סימן רנ"ז, ובמשנת העמרמי יו"ד סימן צ', ותבין יותר דברינו). ומזה הטעם נראה לחלק נמי בין כלאי בהמה לכלאי הכרם, שאלו מותרים ואלו אסורים בהנאה.
|
:מצוה |
תקנא) {גדרי האיסור}הלובש בגד של צמר רחלים או אילים עם פשתן הרי זה לוקה,1 ואינו חייב מן התורה רק אם היה שוע טוי ונוז, ופר"ת2 נוז היינו שזור ורוצה לומר כל אחד לבדו ואח"כ מחוברים יחד, ומדרבנן אסורים אפילו צד חבור בעולם משום כלאים.3 וכל שאר מיני חוטין שאינם מצמר ופשתן מותרין זה בזה ואפילו עם צמר ופשתן, ואסרו חכמים מפני מראית העין משי עם צמר שדומה לפשתן, וכלך (היא מין שגדל בכרכי הים על האבנים שבים המלח) עם פשתן, והאידנא כיון שהכל מכירין משי, מותר עם הצמר או פשתן, וכן נוהגין.4
{מה נקרא חיבור}חברו בתפירה אחת אינו חבור, בשתי תפירות, או שקבץ שני ראשי החוטים כאחד הרי זה חבור.5 וי"א6 דלא הוה כלאים אלא בשתי תפירות וקשר ב' ראשי החוט. מותר ללבוש חלוק של צמר על גבי חלוק של פשתן, וכן מותר ליתן צמר בכר של פשתן אע"פ שתופר כל סביביו ואינו יכול להוציא הצמר, ויש אוסרים בחלוק אם קשר בקשר של קיימא ואי אפשר לפשוט החלוק התחתון בלי התרת הקשר.7 רצועה אחת של צמר ואחת של פשתן אסור לחגור בה אע"פ שרצועה של עור באמצע.8 הקושר חבלי כמה בהמות מצמר ופשתים יחד אסור לכרכם על ידו9 ויש מתירים.10 אב ובנו מצטרפים לכלאים, כיצד, היה חתיכת צמר באחד מהם ופשתים בשני, אם תפרן יחד הוי כלאים.11
{לבישה}ואינו חייב אלא דרך העלאה, ומדברי סופרים אפילו עשר מצעות והתחתון שבהם כלאים אסור לישב עליהם.12 ואסור ללבוש כלאים ארעי אפילו אינו מהנהו כלום, ואפילו לגנוב המכס,13 ויש מתירין כל שאינו מכוין להנאתו כלל ואינו נהנה.14
{שאר פרטים}תכריכי המת מותר לעשות מכלאים,15 ומותר לצאת (בשירעם, אמברעלא בלע"ז) של כלאים מפני הגשמים, ובבגד גשם אסור.16 ומותר לפשוט בגד של חבירו בשוק, ואפילו היה רבו שלמדו תורה, אם הוא של כלאים, ואם היה כלאים דרבנן הולך לביתו ופושט.17 כלאי בגדים מותר לעשותם ולקיימם, ואינו אסור אלא ללובשם.18 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והרבה יש להזהיר על זה, ובפרט במדינות אלו, כי הלובשו עובר בכל רגע איסור דאורייתא.
תקנא
|
:משנה
הלכות |