משרשי המצוה כתב הרמב"ם ז"ל שהוא משורש איסור הרבעת כלאים בבהמה, כי מדרך עובדי האדמה להביא הצמד ברפת אחת ושמא ירכיב אותם. עוד כתבו היות דקיי"ל צער בעלי חיים דאורייתא, וכח השור גדול מהחמור, ואם יזווגם בעבודה יצטער החמור הרבה. זולת כי ידוע שיש למיני בהמה חיה ועופות דאגה גדולה לשכון עם שאינו מינו. ואמרו רז"ל לא בחינם הולך זרזיר אצל עורב אלא מפני שמינו הוא. ועינינו רואות, כי כל עוף למינו ישכון והבהמה בדומה לו, וכל שאר המינין במיניהם ידבקון לעולם. וזה ידוע ומפורסם. אם כן כל שכן שצריך האדם שלא לצערם לחרוש עם מין ושאינו מינו, ומכאן יקחו מוסר שלא למנות ולהושיב שני אנשים רחוקים בטבעם ומשונים בהנהגותיהם על שום תפקיד מהדברים, וכל שכן צדיק ורשע, והנקלה בנכבד, שאם הקפידה תורה על צער בעלי חיים שאינם בעלי דעת כ"ש בני אדם שיש להם נפש משכלת, בינה זאת.

מכות כ"א כלאים פ"ח ב"מ צ', ר"מ פ"ט מכלאים, סה"מ ל"ת רי"ח, סמ"ג לאוין רפ"ב, סמ"ק סי' ק"ע, יו"ד רצ"ז.

תקנ) {גדרי הלאו}אסור לעשות מלאכה בשני מינין יחד, כגון לחרוש ולמשוך בקרון וכיוצא בזה, מכל מיני מלאכה כבדה או קלה, בין שאחד טמא ואחד טהור, ובין ששניהם טמאין ובין ששניהם טהורין, בין בהמה עם בהמה כגון חזיר עם כבש, ובין חיה עם חיה כיחמור עם הפיל, או חיה עם בהמה ככלב עם העז, או צבי עם החזיר, וכיוצא בהן, ושור וחמור דאמרה תורה לאו דוקא, עבר ועשה מלאכה לוקה.I ושיעור המלאכה אולי בפרוטה. דעת הרמב"םII דאינו לוקה מן התורה אלא דוקא טהורה עם טמאה, וכל הפוסקיםIII חולקים עליו. אחד החורש ואחד הזורע או מושך בהם בעגלה, ואפי' הנהיגם כאחד אפילו בקול גרידא לוקה.IV {בן פקועה}בן פקועה שניתר בשחיטת אמו חי הוא לענין כלאים ולוקה עליו (חולין ע"ד, ע"ב).V ויש להסתפק בבהמה ששחט בה רוב שנים אי עובר עליה, די"ל דלא גרע מבן פקועה שבא מכחה וחייבת, וי"ל דבן פקועה עכ"פ חי' הוא ולא תמות, אבל שחט בה רוב שנים תמות, וי"ל דתלוי במחלוקת הרמב"םVI ותוס'VII אי נקרא חי' לענין העמדה והערכה ודו"ק, וצ"ע. {קדשים וחולין}שתי בהמות אחת קדשים ואחת חולין כלאים הם.VIII המנהיג שור פסולי המוקדשין לוקה משום כלאיםIX (מכות כ"ב), היתה האם חולין ועובר שבמעיה הקדש, אי הוה כלאים נחלקו האחרונים.X {פרטי דינים}ואדם מותר לעשות מלאכה עם כולם.XI ואסור להנהיג בהמה מיבשה עם חיה שבים או עם דגים.XII עגלה שמושכין אותה כלאים אסור לישב עליה, אפילו אחר מנהיג, מאה שהנהיגו כאחד כולם לוקים.XIII קשר שני סוסים בקרון אסור לקשור עמהם חמור אע"פ שהסוסים לעצמן יכולין למשוך הקרון.XIV וכן אסור לקשור מין אחר בצידי הקרון או אחר הקרון בחבל מפני שדוחה הקרון בהליכתה.XV עכו"ם המוליך בכלאים מותר לישראל לפרוש בשלומו, ואם המשא של ישראל אסור לילך אחר הקרון שלפעמים יצעק על הבהמות וינהיגם בכלאים, ובכל מקום שיש לחוש שהבהמות ילכו לקולו אסור לילך אחריהם.XVI וצריך לדקדק בפרדות שיהיו דומות זו לזו, ואם הם דומים באזנים וזנב וקול מותר.XVII ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.