משרשי המצוה מה שנתבאר במצוה (תקמ"ו) ולפי שהאדם עושה בית לו למחסה ולמסתור מכל פגע רע ולהביא ברכה לעצמו האיך יהפוך הברכה לקללה ח"ו לשפוך דם האדם בנופלו ממנו. ואין ראוי לבית ישראל שינחיל לבניו אחריו ויאמרו כאן נפל פלוני ומת, ואף על פי שהיתה גזירת עליון, לא תהיה אתה וביתך הגורם הדמים, שישפכו ויבלעו בקירות ביתך ויהיו דמי הנופל ואשתו ובניו צועקים בביתך כל הימים. ומזה הטעם נצטוינו להסיר כל המכשולות ושלא לגדל כלב רע ולהעמיד סולם רעוע וכיוצא בו. ומכאן אמרו חכמים אם על מכשול הגוף הזהירה התורה בעשה ולא תעשה קל וחומר על מכשול הנשמה שכל מי שמשים דמים וחבירו נכשל על ידו בדבר איסור אפילו במקום שאינו עובר על לפני עור דליכא בתרי עוברא דנהרא עונשו גדול מאד שגדול המחטיאו מההורגו, נמצא אתה מביא לביתך כל אותם העונשים, וכל שכן מבני ביתו שצריך להסיר מכשול בכל אופן ולהסיר הרשעים מבין

מראה מקומות עיין מצוה (תקמ"ו).

תקמז) {גדרי הלאו}מי שיש לו בית והניח הגג בלי מעקה הרי זה עובר בלאו דלא תשים דמים בכל רגע עד שיעשה1. ומיד שהשלים הבית נתחייב בלאו זה אם לא עשה מעקה, ואפילו לא דר בו עדיין.2 {שאר מכשולים}ובכלל המצוה להסיר כל המכשולות כגון המניח סולם רעוע או כלב רע,3 ואם אסור בשלשלת מותר, וקושרו ביום ומתירו בלילה. 4 היה לו באר או בור בחצירו, בין שיש בו מים בין שאין בו מים, חייב לעשות לו חוליא גבוה י' טפחים או לעשות לה כיסוי שלא יפול בה אדם.5 {שאר סכנות}עוד סמכו רז"ל על פסוק זה לאסור כל דבר שיש בו סכנה, כגון לשתות מים מן האגמים ומן הנהרות בפיו או ביד אחת, ולא ישתה מים מן הנהרות בלילה, ולא יניח פיו על הסילון וישתה, ולא ישתה מים מגולים.6 ומיהו במים מגולים היום מותרים לפי שארס נחש אינו מצוי בינינו.7 ואסור ליתן פיתו תחת השחי משום זיעה, ולא יתן מעות לפיו שמא יש בהן רוק יבש של מצורע או מוכה שחין או זיעת אדם, שהוא סם המות חוץ מזיעת הפנים. 8 לא יתן תבשילין תחת המטה, ולא כל דבר מאכל, ואפילו מחופין בכלי ברזל, ואף על פי שהוא עוסק בסעודה שמא יפול בו דבר המזיק ולא יראהו.9 ולא יאכל שום קלוף ובצלים וביצים קלופים שעבר עליהם הלילה, ויש בני אדם שאינם אוכלים שומים קלופים שחוקים בשבת שחרית מטעם זה, ויש שאינם חוששין מאחר שלחם מעורב בתוכם, ויש שמשימין קליפת השומין בתוכם (סמ"ק סי' קע"א). הישן בבית יחידי אוחזתו לילית,10 והיוצא קודם קריאת הגבר דמו בראשו,11 ואסור לעמוד תחת קיר נטוי.12 ועיין יו"ד סימן קט"ז. עוד הרבה דברים משום סכנה, ובספרי שו"ת ח"ג סי' ס"א הארכתי קצת בדברים אלו. ודעת קצת פוסקים דבקצת מהנהו אמרינן נשתנו הטבעיות בזמן הזה לענין סכנה, ומיהו כל שומר נפשו ירחק את עצמו מהם.13 וכל העובר ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי או איני מקפיד בכך, אם הוא דבר שנהגו בה כולי עלמא משום סכנה מכין אותו מכת מרדות, וי"א דעובר בלאו דושמרתם לנפשותיכם,14 והזהיר בכולם יאריך ימים ולא יארע לו סכנה לעולם ותבא עליו ברכת טוב. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות בארץ ובחוץ לארץ.