משרשי המצוה מה שנתבאר כי קללת אלקים תלוי, כלומר שהקללה והעונש אשר גזר השי"ת על החוטא הזה אינה תמידית ולא לזמן קצוב אבל היא התלויה בלבד וכיון שהוא יתברך נסתפק בתליה לבד ולא גזר שיהיה לזמן רב, למה תרבה אתה ותוסיף בענשו בהניחו על העץ מה שלא נצטווית. גם כי היות האדם תלוי ומגולה אם יניחו שם תלוי לזמן יעשה גופו עפוש גדול באויר ויגיע ממנו הפסד והשחתה לשאר אנשים החיים, וזו טומאה גדולה בארץ יען האדם יבאש יותר מהר מכל בעלי חיים, ומזה הטעם אמרו אף כל המלין מתו עובר בלאו. ועל ד"ה שכל זמן שלא נקבר אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה והקבורה מעכבת ומאחרת גזירותיו של יוצר יתברך לא ימצא מנוח אשר ייטיב כי אם לאחר הקבורה.

מראה מקומות עיין מצוה (תקל"ה).

תקלז) {גדרי המצוה}מצות עשה לקבור הנתלה ביום שנתלה בו, וכן לקבור הרוגי ב"ד ביום שנהרגו, ואם נתרשלו הב"ד ולא קברוהו בטלו עשה זו, ולא הרוגי ב"ד בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו, ואינו קוברו ביום שמת בו אם היה יכול לו עובר בלא תעשה ועשה זו.1 מת שמת בלילה צריך לקברו בלילה, ומיהו אם הלינו לכבודו מותר,2 ומזה הטעם נהגו בזמנינו במדינות אלו שסומכים שלא לקבור בלילה, ואשריהם למנהג אנשי ירושלים עיה"ק שקוברים בלילה שמת בו. דעת הרדב"ז3 דבשאר מתים ליכא עשה דקבור תקברנו ולא נאמרה אלא להרוגי ב"ד ובשאר מתים ליכא רק לא תעשה דלא תלין, אבל דעת הרבה ראשונים דעבר גם בעשה.4 {אם קבורה דאורייתא}מי שצוה לפני מותו שלא יקברוהו אין שומעין לו שהקבורה מצות עשה.5 ובת"ת פרשת תצא כתב דקבורת המת אינו אלא מדרבנן וכל הדרשות אינן אלא אסמכתות ואשתמיט' מיניה במחכ"ת כל הראשונים ואחרונים ע"ש.6 ובעי בגמרא7 קבורה משום כפרה או משום בזיונה, למאי נפקא מינה אי אמר לא בעינא כפרה קוברין אותו ואין לו כפרה. וביד רמ"ה כתב דאם אמר לא ניחא ליה בכפרה לא מופקדינן לקברו, ומיהו דעת הפוסקים לא נראה כן. ורבינו יונה8 כתב דאפילו אינו רוצה בכפרה יש לו, שהרי אחז מתוך רשעו מת והיתה לו כפרה. ואסור לשמוע להמינין המצווין לשרוף עצמותם לאחר מיתתם.9 {פרטי דיני קבורה}מת אסור בהנאה,10 והקברנים יכולים ליטול שכר קבורה.11 נפל חייב בקבורה, ועוברין עליו משום בל תלין,12 וכזית מן המת צריך קבורה,13 ומתקנת ר' גמליאל14 שלא לקבור את המת בבגדים יקרים15 וכל שכן ארונות היקרים, ומאד צריך להזהיר על זה, ובפרט במדינה זו שעשו מזה מסחר גדול ר"ל. ומצוה לטהר המת בתשעה קבין וללבשו בדרך כבוד בתכריכין הנוהגין בין זרע קודש, הכל כמנהג וותיקין, וכל המשנה עתיד ליתן את הדין.16 הרוג ויולדת שמתה על המשבר קוברין אותם במלבושיהן,17 ויעשה שאלת חכם.18 אברי אדם שנחתכו מחיים אינם צריכים קבורה, עיין תוספות יו"ט פ"י מ"ה דשבת, ומל"מ פי"ד מאבל, ונוב"י מה"ת סימן ר"ט, ומשמרת שלום אות אל"ף אבר סי' ה', ומיהו נוהגין לקברו מפני הכבוד. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות לענין קבורת שאר מתים, ולענין הנתלה בזמן שיש ב"ד דנין דיני נפשות. 1 ר"מ פט"ו מהל' סנהדרין ה"ו ז'. 2 יו"ד סי' שנ"ז ס"א ופ"ת שם ס"ק א'. 3 שו"ת ח"א סי' שי"א, הובא בקומץ מנחה ובגליון מהרש"א יו"ד שם. 4 עיין בקומץ מנחה. 5 יו"ד סי' שמ"ח ס"ג ועי' שו"ת ח"ד סי' ק"נ. 6 ועי' בשו"ת ח"ד סי' קמ"ט. 7 סנהדרין דף מ"ו ע"ב. 8 בחידושיו שם ועי' שו"ת ח"ד סי' ק"נ. 9 עי' שו"ת ח"י סי' ר"ג. 10 ר"מ הל' אבל פי"ד הכ"א יו"ד סי' שמ"ט ס"א. 11 שו"ת ח"ד סי' קפ"א. 12 מנ"ח בשם מג"T סי' תקכ"ו ס"ק כ'. 13 מנ"ח. 14 מו"ק כ"ז ע"ב. 15 יו"ד סי' שנ"ב ס"א. 16 עי' יו"ד סי' שנ"ב ס"ב ופ"ת שם , ועי' שו"ת ח"ג סי' קכ"ב. 17 יו"ד סי' שס"ד ס"ד. 18 עי' ש"ך ופ"ת שם.