משרשי המצוה מה שמפורש בתורה כי קללת אלקים תלוי, זלזולו של מלך הוא כי יאמרו הרואים מפני מה זה תלוי שבירך ה' או שעבד ע"ז פלונית, וכך וכך מופתים ספר ממנה, וכל זה הוא זלזול למלך. ואף על פי שראוי זה לנוול לגודל חטאו, כיון שנתלה לא תנוולהו יותר. כי האדם נברא בדמות דיוקנו של מלך וישראל הם בניו, ועל דרך המשל משני אחים. ומאחר שנתכפר חטאו בענשו, ורבים ישובו מעון בראותם תלוי שם, צלם אלקים על פניו אשר סר ממנו בעת רשעתו, ולכן לא תלין נבלתו. ומעתה אי אתה רשאי לבזותו יותר, מכיון שנקלה אחיך הוא. ור"א א"ע אמר כי הקללה תבא אל מקום קרוב מהתלוי, ויש לו סוד מודבק בנפש, על כן לא תטמא אדמתך. גם כי אינו מן הכבוד למלך להיות ברואיו תלוים על שפגעו בכבודו, אף שאלף מיתות לא יספיקו לו אבל קללת אלקים תלוי, והבן.

מראה מקומות עיין מצוה (תקל"ה).

תקלו) {גדרי הלאו והעובר}אסור להלין נבלת התלוי על העץ, ואם לן עוברין עליו בלאו זה שלא תלין נבלתו,1 ונראה דב"ד עוברין וכן כל מי שבידו לקוברו ולא קברו,2 ואין לוקין עליו כיון דהוה לאו שאין בו מעשה.3 {בשאר מתים}אמר אל תקברוני אין שומעין לו.4 ולאו זה כולל כל שאר המתים שמתו מאליהם שלא להלין, והמלין את המת עובר בלא תעשה,5 ובמת שמצוה על הקרובים לקברו הקרובים עוברים בלאו זה,6 אין ביד הקרובים לקברו, או שאין כאן קרובים נעשה כמת מצוה שאין לו קוברין והציבור וכל אדם מחויב לקברו, וכל מי שבידו לקברו ולא קברו עובר בלאו זה.7 מקומות שיש חברות המתעסקים בקבורת מתים עליהם מוטל המצוה יותר כיון דעליהם סומכין הציבור.8 ומת אסור בהנאה,9 ומיהו במקומות שיש חבירות קדישות שמתעסקין בקבורת מתים ונוטלין שכר לזה שכרן מותר ואין בזה משום משתכר באיסורי הנאה, ובחידושי הארכתי בס"ד.10 במקומות שהמלכות אינו מרשה לקבור עד זמן ידוע אינו עובר בלאו זה.11 ואסור לעשות נתוח למתים דאין לך ניוול גדול מזה.12 {הלינו לכבודו}הלינו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים כראוי או שיבואו גדולי משפחתו להספידו וכיוצא בו אינו עובר עליו.13 ונראה דבתלוי ליכא להלינו לכבודו, ואדרבה כבודו לקברו מהר שלא יתבזה שיאמרו עליו ארור שגידף. {לקבור דבר אחר עמו}ובצפנת פענח תרומות פ"א הביא מירושלמי נזיר פ"ז ה"א שאסור לקבור את עץ עמו ממש (עיין מצוה תקל"ה), משום דאסור לקבור עמו שום דבר, ולכן אסור לקברו בתכריכין רק קוברין אותו ערום, ולפי זה גם בארון אסור לקברו אלא ערום ממש בקרקע או באבנים. וראה שם השמטות סוף הלכות תרומות (ס"ז ע"ג). {שאר פרטים}בן נח המגדף ועבד ע"ז נתלין כישראל, וצריך להורידו קודם בא השמש ואם לא הורידוהו עוברים בלאו זה, ומשה רבינו צוה ליהושע להוריד מלכי כנען מן העצים קודם בא השמש.14 ובני שאול שלא קברום מיד התם הוראת שעה היתה.15 ונחלקו הפוסקים מתי עובר המלין את המת, דעת הרדב"ז דל"ת דלא תלין אינו עובר עד עמוד השחר וכל הלילה אינו אפילו בעשה, ודעת קצת פוסקים16 דעובר מתחלת הלילה ונוהג בכל מקום ובכל זמן לענין הלנת המת ולענין לא תלין בזמן שיש סנהדרין ודנין דיני נפשות. 1 ר"מ פט"ו מהל' סנהדרין ה"ו. 2 עי' שו"ת ח"ד סי' קמ"ח. 3 מנ"ח. 4 יו"ד סי' שמ"ח סעי' ג' ועי' שו"ת ח"ד סי' ק"נ. 5 ר"מ שם ה"ח יו"ד סי' שנ"ז ס"א שו"ת ח"ד סי' קמ"ח. 6 עיין תשו' חו"י סי' קל"ט שו"ת שם. 7 שו"ת שם בשם שו"ת דברי חיים יו"ד סי' ס"ד. 8 עי' מג"א סי' קנ"ג ס"ק מ"א. 9 ר"מ הל' אבל פי"ד הכ"א יו"ד סי' שמ"ט ס"א. 10 שו"ת ח"ד סי' קפ"א. 11 פ"ת יו"ד סי' שנ"ז ס"ק א' בשם שאילת יעב"ץ. 12 עי' נו"ב מה"ת יו"ד סי' ר"י. 13 יו"ד סי' שנ"ז ס"א. 14 קומץ מנחה בשם רמב"ן עה"ת. 15 קומץ מנחה מצוה תקל"ז. 16 עיין ברכי יוסף ויד אברהם יו"ד שם ועי' מנ"ח.