משרשי המצוה אמרו רז"ל לפי שלא התירה התורה יפת תואר בשביה אלא כנגד יצר הרע. שבשעה שאדם במלחמה הרחק מביתו ואשתו ובניו ימים רבים וחייו תלוים, פעמים יצרו מתגבר עליו ויחשוק באשה זרה ואם לא יתיר לו התורה ישאנה באיסור, וכדי לנעול דלת בפניו צוהו להביאה לביתו מקום שאשתו ובניו ומשפחתו הכבודה שם, ויעשה לה מעשה תורה שיגלח ראשה לאבד שערותיה הנאות ולגדל צפרניה לנוול תואר ידיה, וישבה בביתו שמשתמש בו, נכנס ונתקל בה, יוצא ונתקל בה, ובכתה את אביה ואמה רואה בבכייתה ורואה בנוולה, בת ישראל שמחה וזו עצבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת ותתגנה עליו וישלחנה, והכתוב מבשרו שסופו לשנאתה. ועיין אור החיים הקדוש שלפעמים יש נשמה קדושה שנאבדה בין האומות מחטא אדם הראשון ומתאוה לקדושה, כרות ושמעיה ואבטליון.

יבמות מ"ז קדושין כ"א, ר"מ פ"ח ממלכים, סה"מ מ"ע רכ"א, סמ"ג עשין קכ"ב.

תקלב) {חלוצי צבא במאכלות אסורות}חלוצי צבא שיכנסו בגבול עכו"ם מותרים לאכול מאכלות אסורות1 (לדעת הרמב"ם2 כשירעבו אפילו במלחמת הרשות, ולדעת הרמב"ן3 דוקא במלחמת מצוה). {גדרי היתר יפת תואר}ראה אשה וחשק בה בועל אותה אם תקפו יצרו, ואסור לו לבא עליה עוד שנית, ולא יבעלנה וילך לו אלא מכניסה לביתו ועושה לה ככל הכתוב בתורה.4 ודעת קצת פוסקים5 דאפילו ביאה ראשונה לא יבעול עד לאחר כל המעשה, וכן מבואר בירושלמי.6 אין אשת יפת תואר מותרת אלא בשביה, ובין בתולה בין אשת איש בין יפה ובין כעורה רק שיפה היא לו, ולא יבעול שתים, ולא יקח אחת לו ואחת לאביו או לאחיו או לבנו.7 כהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה ואח"כ אסורה לו.8 {דינים אחר שבייתה}ישראל שהביאה לביתו אם קבלה עליה להתגייר מטבילה לשם גירות ומותרת לו מיד, ואם לא קבלה תשב בביתו ועושה לה ככל התורה כדי שיקוץ בה, ומגלגל עמה כדי שתתקבל עליה להתגייר. קבלה ורצה בה עוד הרי היא ככל הגרים,9 וצריכה להמתין ג' חדשים להבחנה ונושאה בכתובה וקדושין.10 לא רצתה להתגייר, לאחר שנים עשר חדש מקבלת ז' מצות בני נח ומשלחה לנפשה והרי היא ככל הגרים התושבים.11 נתעברה מביאה ראשונה הולד ב"ד מטבילין אותו על דעתן והרי הוא גר וכשגדל יכול למחות.12 {למה נצרכה להיתר מה"ת}ואיתא במסכת דרך ארץ13 הבא על הגויה חייב עליה משום י"ד לאוין, משום לא תזרע כרמך כלאים, משום לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, לא תלבש שעטנז, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה, ולא תחמוד, משום שפחה, גויה, נדה, משום אשת איש, ואשת אב, ואשת אח, ואם היה ישראל שחלל עצמו ואת זרעו בגויה אל יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, ואם היה כהן לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות. והמפרשים תמהו למה צריכה התורה להתיר יפת תואר כיון דכל שאינו דרך חתנות אינו אלא איסור דרבנן, ולהנ"ל אתי שפיר. ואפילו נימא דהני אסמכתא אבל על כל פנים קנאין פוגעין בו מן התורה, גם כי הכא ולקחת ובקדושין מיירי, והבן. ונוהג בזמן שישראל על אדמתן. תקלב