משרשי המצוה כי הוא תחבולה למצוא הרוצח, בעבור שברוב פעמים יהיה הרוצח מן העיר אשר סביבות החלל, וכשיצאו הזקנים ויעידו לפני הבורא שלא התרשלו בו ויביאו העגלה, ויאספו בני אדם הרבה וידברו בו ומגודל העון על מי שלא יגלהו, וכל השומע שמץ בדבר יבא ויגיד ויתפרסם הדבר ויהרג על ידי ב"ד או המלך או גואל הדם. וכאשר היה הדור זכאי היו נעשים תולעים מן העגלה ויוצאים והולכין לבית הרוצח ונתפרסם הרוצח בגלוי. והטעם שתהיה עגלה אשר לא עבד בה, ותערוף במקום שאינו עושה פירות, לכפר על מי שלא הניחוהו לעשות פירות בעולם הזה תערוף העגלה במקום אשר לא עשה פירות זה תחת זה ונכפר להם הדם.

סוטה פ"ט כריתות כ"ו, ר"מ פ"ט מרוצח, סה"מ מ"ע קפ"א, סמ"ג עשין ע"ח.

תקל) {גדרי המצוה}קיום המצוה, נמצא חלל בארץ ישראל ולא נודע מי הכהו, מניחין אותו במקומו, ויצאו ה' זקנים מב"ד הגדול שבירושלים,1 ומדדו מחוטמו של החלל,2 וכל עיר שהיא קרובה מביאה עגלה ערופה. ודוקא חלול, אבל נמצא חנוק או מיתה אחרת אינו מביא עגלה.3 {המדידה}והמדידה כשרה על ידי אחרים והב"ד רואים.4 אפי' נראה וידוע שהעיר הזאת קרובה מצוה למדוד.5 ואין מקדרין במדידה זו, אלא מודדין הרים ובקעות והגאיות כקרקע חלקה.6 נמצא הראש במקום אחד והגוף במקום אחר מוליכין הגוף אצל הראש ואחר כך מודדין.7 מצאו מפרכס אינו מביא, נמצא טמון בגל או צף על פני המים אינו מביא.8 נמצאו חללים הרבה מודדין מחוטמו של כל אחד ואחד, היו הרבה חללין ועיר א' קרובה להן מביא עגלה אחת, ואם לאו מביא כל עיר ועיר הקרובה, נמצאו זה על גב זה מודדין מן העליון ומן התחתון.9 נמצא צף על אינו מינו אינו מביא. ואם היה על מחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.10 עיר רחוקה ואנשים בה מרובה מהקרובה, נחלקו הפוסקים איזה מהם מביאה, ואפשר דשניהם פטורים.11 {איזו ערים מביאות}ירושלים אינה מביאה, ואם נמצא חלל קרוב לה אין מודדין ממנה אלא מעיירות אחרות הקרובות ביותר.12 נמצאו שני עיירות מכוונות יקחו עגלה בשותפות ויביאו.13 עיר שרובה עכו"ם אין מביאין.14 {עריפת העגלה}לאחר המדידה זקני ירושלים חוזרין לירושלים, וב"ד העיר מביאין עגלה,15 ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה ביום,16 ונקברת במקום עריפתה, ואסורה בהנאה משעת ירידתה לנחל איתן.17 וצריכה להיות לא יותר מב' שנים ויום אחד, ואין מומין פוסלין בה, היתה טרפה פסולה.18 נעשה בה עבודה או עלה עליה עול פסולה.19 עריפתה בנחל איתן, לא היה איתן כשרה.20 הב"ד רוחצין ידיהם במקום עריפה במים ואומרים בלשון הקודש ידינו לא שפכו וגו'.21 {שאר פרטים}ראו את ההורג אפילו עבד או שפחה אין עורפין,22 ואפי' אם ירדה כבר לנחל, ותצא ותרעה בעדר, לאחר שנערפה אסורה לעולם.23 ונוהג בזמן הבית בארץ ישראל ועבר הירדן.