משרשי המצוה מה שביאר הכתוב לנוס שמה הורג נפש בשגגה והוא לא שנא לו מתמול שלשם אלא שה' אנה לידו, ראוי להשתדל בהצלתו שלא יהרגהו גואל הדם. ומיהו לפטרו אי אפשר אף שה' אנה לו, דסוף סוף עון גדול הוא למאד ומגלגלין זכות על ידי זכאי וחוב ע"י חייב. וגם בלי דעת נפש לא טוב, ואם לא שהוא חייב לא היו מגלגלין חובו על ידו, וגלות מכפרת עון. ותלאו הכתוב במיתת הכהן גדול לפי שלא הועילה תפלתו להגן על מכשול כזה ואירע תקלה בימיו, ימתין על מיתתו של זה. ולכן אמותיהם של כהנים גדולים היו מספקות מים ומזון לכל הגולים שלא יתפללו על מיתת בניהם, ולפי שמיתת צדיקים מכפרת וכל שכן כהן גדול מאחיו, אוהב חסד והשלום מכפרת על כל הדור, ולכן במות הכהן הגדול יכפר גם לשוגג הזה.

מכות ט', ר"מ פ"ח מרוצח, סה"מ מ"ע קפ"ב, סמ"ג עשין ע"ו.

תקכ) {הפרשת משה ויהושע ומשיח}שלש ערי מקלט הבדיל משה רבינו ע"ה בעבר הירדן ושלש הבדיל יהושע כנשנכנסו ישראל לארץ והחזיקו בה, סך הכל שש ערי מקלט.I ואין אחת קולטת עד שיובדלו כולן שנאמר שנאמר שש ערי מקלט תהיינה.II ובימי המלך המשיח יוסיפו עוד שלשה על אלו השש שנאמר ויספת, והיכן מוסיפין בקיני וקניזי וקדמוני.III {תקון הדרכים}חייבים בית דין להכין הדרכים לערי מקלט ולתקנם ולהרחיבן ל"ב אמות, ומסירין כל מכשול וכל תקלה, ואין מניחין בדרך לא תל גבוה ולא גיא ולא נהר, ועושין גשר כדי שלא לעכב הבורח.IV ובט"ו באדר שולחין להכין דרכים, ואם נתרשלו כאלו שופכים דמים.V בפרשת דרכים היו כותבים מקלט מקלט, כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם.VI {מקומות דשכיחי רוצחים}והנה בעבר בירדן לב' שבטים ומחצה היו ג' ערי מקלט, ולכל ארץ ישראל שהיו ט' שבטים ומחצה שלש, לפי שהיו בארץ גלעד רוצחים הרבה, ואדמת הקודש אינה מגדלת רוצחים.VII {מ"ב ערי הלויים}ועוד הוסיפו מ"ב עיר על אלו, והם ללוים ואותן ומגרשיהן גם כן קולטות.VIII ומה בין אלו לאלו, ערי מקלט קולטות בין לדעת ובין שלא לדעת ורוצח אינו מעלה שכר דירה, מ"ב עיר אינן קולטות אלא לדעת ורוצח מעלה שכר דירהIX (ועיין לעיל מצוה ת"ח). {שאר פרטים}אין עושין אותן עיירות לא גדולות ולא קטנות אלא בינונית, אין שם מים מכניסין לתוכן מים.X ותחום העיר קולט כמוה. אילן העומד בתוך תחום ונופו נוטה חוץ לתחום, משיגיע תחת הנוף נקלט.XI ונוהגת מצוה זו בזמן שישראל על אדמתן, והוא מצוה מוטלת על המלך והציבור והב"ד שהם בידם לתקן, ואי"ה בימינו במלך המשיח שיתגלה לנו במהרה אמן.