משרשי המצוה על דרך הפשט הזהיר הקב"ה על זה שלא לומר איך נהרוג נביא שדבר עם השכינה, והתורה קראו נביא, והאיך נלמד עליו חובה שהרי כל ימיו אמת דבר ודבר ה' בפיו, נניח לו אותו הפעם לרוב חשיבותו וגדולתו כי שגגה הוא אצלו. אל תאמר כן, שכיון שבא בדעתו להכשיל הרבים במרמה, בראשונה התנבא בקיום המצות ואחר כך על ביטולם, ואפילו התנבא על קיומם אלא ששקר בפיו שלא נצטוה כן אלא חבירו אחר ששקר בפיו הוא, נמצא קיומו זה הוא ביטולה. דמאחר שהרהיב בנפשו להוציא דבר שקר בשם השם אשר לא שלחו רשע הוא וכל דרכיו בחזקת מקולקלים, כי יש בו חסרון באמונת ה' האמיתית. דמאחר שהרהיב בנפשו לדבר בשקר בשם ה' נמצא מכחיש דבר אחד מתורתינו הקדושה, ושטר שנמצא בו דבר אחד פסול נפסל כולו, נמצא ח"ו פסול הכל. ואיננו ראוי לסמוך בו בכל אשר יעשה ויאמר. ואם התנהגותו נראה כאיש אלקים קדוש, צבוע הוא ומקצץ בנטיעות טמא הוא ומצוה להורגו.

סנהדרין ט"ז, ר"מ פ"ה מע"ז, סה"מ ל"ת כ"ט, סמ"ג לאוין ל"ה, סמ"ק סי' י"ג.

תקיט) {גדרי הלוא}נביא השקר אף על פי שמתנבא בשם השם ולא הוסיף ולא גרע כלום מתורתינו הקדושה מיתתו בחנק,1 וכל המונע עצמו מהריגת נביא השקר מפני מעלתו שהולך בדרכי הנבואה הרי זה עובר בלא תעשה, והמונע עצמו מלמד עליו חובה, או הפוחד וירא מדבריו מחמת מעלתו, הרי הוא בכלל הלאו.2 {הירא מפני היזק}אבל הירא ממנו מפני סכנת נפשות, כגון שהוא באופן שיכול להרגו ולהזיקו בנפשו אינו עובר בלאו זה. ומיהו אם ליכא רק חשש היזק ממון ומונע בשביל זה עובר בלאו זה, שהרי צריך לפזר כל ממונו שלא לעבור בלא תעשה.3 ואפשר לפי דעת החו"י סימן קל"ט דעל לאו שאין בו מעשה אין צריך לפזר כל ממונו, ועיין למרן בבית שערים יו"ד סימן י"ז, ולפי זה הכי נמי אין צריך לבזבז כל ממונו דהוה לאו שאין בו מעשה. {אזהרה}וכתב הרדב"ז ז"ל מצוה מ"ה ואיכא למידק שאין בזה אזהרה מפורשת, דקרא דאך הנביא לאו אזהרה משמע ואנן קיי"ל דאינו עונש אא"כ הזהיר, ושמעתי בטעמו של דבר שאם לא כתב אלא העונש הוה משמע שיהיה רשות לאדם לעבור על מנת לקבל העונש, לפיכך בא הלאו למנוע אותו מזה, כי לא חפץ להמיתנו.4 א"נ דאע"ג דלא הוי השמר פן ואל, אך מיעוטא הוא. א"נ כיון דכתב אשר לא צויתיו הוי כאלו אמר אני מצוה שלא תדבר מה שלא צויתיך. ונוהג בזמן הבית וישראל בישובן כי אז בידינו לדון דיני נפשות, ונביא שקר נידון ע"פ ב"ד של שבעים ואחד, ומיהו נוהג בזמן הזה בהמסיתים לעבוד עכו"ם המייראים ישראל על אמונת אלקינו (סמ"ק).