משרשי המצוה שאפילו בא וניבא על היתר היתר, ועל איסור איסור, אלא שאמרו בשם ע"ז שכך צותה הע"ז פלונית מיד חייב מיתה, דמאחר שבא בשם ע"ז מיד הוא כופר בעיקר וביחוד שמו ית', והניח באר מים חיים לחצוב לו בורות נשברים. וירדה תורה לסוף דעתו, ובתחילה יגיד להם אסור ומותר, ואח"כ יתיר להם האיסור הקל ואחר כך החמור, ואח"כ יפתם לע"ז על ידי שתוף, כלומר שגם הע"ז ברצונה שיעבוד לה', אלא שיאמין שגם בה יש כח לפעול ח"ו, עד שיבא לכפור בה' לגמרי. כי כך הוא דרך היצר הרע, היום אומר לו עשה כך ומחר אומר כך עד שאומר לך ועבוד ע"ז והולך ועובד. ואיך ידבר בשם אלהים אחרים, ופה להם ולא ידברו שהם גושים מתים וכמוהם יהיו עושיהם.

סנהדרין פ"ח, ר"מ פ"ה מע"ז, סה"מ ל"ת כ"ו, סמ"ג לאוין ל"ה, סמ"ק סי' קי"ד.

תקיח) {גדרי הלאו}נביא המתנבא בשם עבודה זרה כיצד, האומר אמרה לי עבודת כוכבים פלונית, או כוכב פלוני שמצוה לעשות כך וכך, או שלא לעשות, אפילו כיון את ההלכה לטמא את הטמא ולטהר את הטהור, אם התרו בו בעדים הרי זה בחנק, ואזהרה שלו מכלל שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו.1 ואסור לערוך דין ותשובה עם המתנבא בשם עבודה זרה, ואין שואלין ממנו אות ומופת, ואם עשה מעצמו אין משגיחין עליו ואין מהרהרין בו, וכל המחשב באותות שלו שמא הן אמת עובר בלא תעשה.2 {פרטים}נמצאת למד שיש בע"ז ד' מיתות, הא כיצד, היו עובדי ע"ז יחידים מיתתן בסקילה, ואם היו עובדיה רוב העיר מיתתן בסייף, והעיר עצמה בשריפה, והמתנבא בשמה בחנק. ובכלל זה האומר שהא-ל ב"ה צוה לעבוד עבודה זרה פלונית.3 ולעיל כתבנו שנביא שקר מיתתו בב"ד של ע"א, ואם מתנבא בע"ז דהו"ל נביא שקר ומסית צ"ע אי בעי ב"ד של ע"א.4 וכ' הסמ"ג ובכלל הלאו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד ע"ז פלונית, והוא הדין שבכל ענין אסור להזכיר שם ע"ז אלא אם כן היא ע"ז שנכתבה בתורה שמותר להזכיר שמה, ומה שכתב שלא יאמר שמור לי דבר ההווה תפש, אבל ה"ה שלא להזכירה. {נודר או נשבע בשם ע"ז}ובכלל הלא הנודר בשם ע"ז והנשבע בשמה לוקה. והוא דאמרינן5 אסור לאדם שיעשה שותפות עם העכו"ם שמא יתחייב לו שבועה ונשבע בע"ז שלו והתורה אמרה לא ישמע על פיך, זהו בלשון אחד, ובלשון שני שאומר לא ישמע על פיך אזהרה למדיח נפקא לן איסור לגרום לאחרים לישבע ולידור בשם ע"ז משום אלהים אחרים לא תזכירו. ועיין יו"ד סימן קמ"ז, ולענין שותפות עם עכו"ם בזמן הזה עיין או"ח סימן קנ"ו וחו"מ סימן קע"ו, ויד אפרים יו"ד סימן קמ"ז. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.