משרשי המצוה כי באלו דברים כולם שורש דבר נמצא בהם, ולכן מנעה התורה שיש לחוש שמא יטעו בהם ההמון ויחשבו בשביל שיבאו קצת מהדברים שגידו להם בעלי הקסם ויאמרו שכל הפעולות בעולם סיבתם הם הכחות והמזלות, ויאמרו עזב ה' את הארץ ח"ו. אבל החיוב לדעת שיש כח ביד הצדיק לשנות המזל בזכותו. והרמב"ם ז"ל כתב ענין הקסמים הוא המניע כחו ומחשבתו לחשוב במין ממיני התנועה, כאשר יעשו בעלי הכחות כולם כדי שיגידו מה שיתחדש קודם היותו, ואמנם יתאמת להם זה בהיותו כח המחשבה והשיעור מהם חזק מאד, ע"כ. וכל זה מדרך התבודדות והמחשבה החזקה בדברים אשר הוא רוצה להגידו ידעו בהם מה שידעו, ומכל מקום ממשות ידיעה יש בהם אף כי לא ברורה הידיעה. ואפילו בשדים אין כח לדעת העתידות אלא שהוא דרך השמאלית, ולכן אסרה התורה הקדושה, וכל זה יש בו שמץ ע"ז.

סנהדרין ס"ה, ר"מ פ"א מע"ז, סה"מ ל"ת ל"א, סמ"ג לאוין נ"ב, יו"ד סי' קע"ט, סמ"ק סי' קמ"ג.

תקי) {גדרי הלאו}קוסם זה העושה מעשה שמסיר ומפנה מחשבתו מכל הדברים שיאמר דברים העתידים להיות, ויש שמשתמשים בחול או באבנים, ויש שגוחה לארץ וצועק בקול, ויש מסתכל במראה של ברזל או של עששית ומדמה ואומר, ויש מי שאוחז ומקבל בידו מקל ונשען עליו ומדבר.1 ואחד הקוסם ואחד השואלו אסורים, אלא שהקוסם לוקה והשואל מכין אותו מכות מרדות (טור).2 {דרכי הקוסם}והעיד הרמב"ם ז"ל3 שהוא ראה זה במערב פעם אחת. ומהם מי שמיישר החול ויעשה בו צורות, וזה יעשו הרבה בני אדם במערב, ומהם מי שישליך אבנים דקים בחתיכות עור ויאריך להביט בהם ואח"כ יספר דברים וכו' וזה מפורסם בינינו ועשו אותם תמיד לעינינו הישמעאלים והישמעליות, ע"כ והסמ"ק4 כתב ששואלין אותו ואומר כל, יהיה על ידי השם או על ידי שדים או על ידי השבעות. והסמ"ג5 כתב קוסם קסמים כשיוצאין לדרך בודקין בקסמים קודם צאתם ולוקחין קסמים מעץ מקלפין אותם מצד א', ומצד שני מניח הקליפה וזורקו מיד, אם כשנפל נמצאת הקליפה למעלה זהו איש, ואח"כ זורק עוד, אם מחשוף הלבן עולה למעלה אומר זה אשה, הרי איש ואח"כ אשה זהו סימן טוב, ואם מחשוף הלבן נראה תחילה ואח"כ הקליפה, אשה ואח"כ איש, וזה רע, ואם הקליפה למעלה בשניהם זה בינונית, ועדיין עושים כן באשקלונא, והרי כתבתי לך כמה אופנים והכלל כל אופן כזה וכיוצא בו אסור. {שאר פרטים דינים}ואסור לחולה לשאול בקסמים היכא דליכא סכנת נפשות.6 ועיין חכ"א כלל פ"ד ובשו"ת טוטו"ד תליתאי ח"ב סי' מ"ח באנשים הקוסמים שמניחים ידיהם על שולחן וחלילה לעשות כן. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.