משרשי המצוה לפי הפשט אמרו רבותינו ז"ל כי בזכות פנחס אבי אביהם שקינא לאלקים על דבר כזבי ומסר נפשו להרוג נשיא שבט מישראל על קדושת השם, זכה הוא ואחיו ובניו אחריו לעולם במתנה זו מאתו יתברך, בזרוע כנגד ויקח רומח בידו, הלחיים בזכות שהתפלל על צערן של ישראל, כדכתיב ויעמד פנחס ויפלל, והקיבה כנגד האשה אל קבתה. ומכאן למדים שכל המוסר נפשו ומקדש שם שמים בפרהסיא זוכה לו ולדורותיו אחריו, והקרן קיימת לו לעוה"ב. והרמב"ם כתב כי האברים האלו ראשית הם ולכן נתנו למשרתי ה' לכבוד, הלחיים הם ראשית הגוף, הזרוע ראשית האברים המשתרגים מן הגוף, הקיבה ראשית המעיים, ע"כ. ועד"ה שהאדם יתן אל לבו שאלו ג' אברים צריך לקדש ביותר באכילה, הזרוע שמביא המאכל לפה, הלחיים שהם לועסים המאכל, והקיבה שבו נעכל המאכל. ולתקן המעשה והדבור והמחשבה, והקיבה כנגד המחשבות.

חולין ק"ל, ר"מ פ"ט מביכורים, סה"מ מ"ע קמ"ג, סמ"ג עשין קמ"ב, יו"ד סי' ס"א.

תקו) {גדרי המצוה}אדם מישראל בין איש ובין אשה, חוץ מכהנים ולוים, שישחטו או אחרים ישחטו בשבילם אחד מג' מיני בהמה טהורה או שלשתן יחד, חייב ליתן מהם לכהן הזרוע והלחיים והקיבה,1 ואין בין שוחט לעצמו או לאחרים,2 ואפילו שוחט לרפואה או לכלבים חייב.3 נמצאת הבהמה טרפה פטור.4 {גדרי המתנות}והזרוע הוא של ימין מפרק הארכובה עד כף של יד, שהן ב' אברים זה מעורה בזה.5 והלחיים מן הפרק של לחי עד הפרק של גרגרת, טבעת גדולה, עם הלשון שביניהם, ונותנן לכהן בעורן ובצמרן.6 והקיבה בחלב שעליה ובחלב שבתוכה, ונהגו הכהנים להניח החלב לבעלים.7 והרי אלו נקראים מתנות כהונה.8 {חיובי המתנות והזוכים בהן}אינו נוהג בחיה ועוף.9 אוכל אדם מבהמה קודם שהורמו מתנותיה ולא הוי כאוכל טבלים.10 נוהגת בבהמה של חולין ולא במוקדשים.11 כהן קצב מוכר בשר חייב במתנות.12 כהנת אף על פי שנשאת לישראל אוכלת המתנות ובעלה ישראל אוכל בשבילה.13 אין שם כהן מעלה המתנות בדמים ואוכלן, ונותן הדמים לכהן כשימצא.14 חללה אינה אוכלת, וכן כהן חלל.15 ספק בכור חייב במתנות ממ"נ, שאם בכור הוא כולו לכהן, ואם לאו יש לו מתנות.16 ועיין יו"ד סי' ס"א17 לענין כלאים מתיש וצביה, ולהיפוך וכן תיש ועז וכבש. כוי חייב במתנות.18 בהמת שותפים חייבת.19 {נתינתן ואכילתן}ונותן לכל כהן שירצה, ואפילו לכהנת, ואפילו נשואה לישראל.20 כהן נותנה אפילו לכלבו, ואם אכלן צריך לאכלן צלי דרך גדולה.21 ונוהג בזמן הבית, ודעת הרבה גדולי הפוסקים שנוהג גם בזמן הזה,22 והח"ס ז"ל23 נהג בכל יו"ט שחט בהמה והפריש מתנות כהונה ממנה ואשרי מי שיכול לקיימם, פרטי דינים עיין יו"ד סי' ס"א.