משרשי המצוה מבואר בתורה והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. ולפי שהמלך ברשות עצמו הוא, לא יעציבהו אדם על מעשיו ולא יגער בו, ובשבט פיו יכה ארצו, וברוח שפתיו ימית מי שירצה, ולכן באמת צריך שמירה גדולה, וזכרון טוב יעמוד נגדו, יביט עליו תמיד כל ימי חייו למען יכבוש את יצרו הרע ויטה לבו אל יוצרו, ולא יסיח דעתו ממנו לעולם. ולכן אמרו ז"ל יוצא למלחמה ס"ת עמו, יושב בדין והוא עמו, מסב לאכול והוא עמו. כלל הדברים לא היה זז מנגד עיניו אלא בעת שנצרך לנקביו או שנכנס לבית המרחץ, ולפי שהחיוב עליו כפלים משאר העם, הוציאה התורה החיוב בלשון משנה תורה, כלומר כפל. ועיני ישראל עליו וממנו יראו וכן יעשו, והוא גם הוא יבין וישכיל שממקום שבאה לו המלוכה היא הרצועה שתייסרנו אם יעבור על גבולי התורה הזאת. ובאו אזהרות אל המלך שלא יעשה רודן כמושלי האומות, ולא כאלה חלק יעקב.

סנהדרין כ"א, ר"מ פ"ז מס"ת ופ"ג ממלכים, סה"מ מ"ע י"ז, סמ"ג עשין כ"ה.

תקג) {מצוה בשני ספרים ושאחד יהיה עמו}מלך שנתמנה וישב על כסא מלכותו מצות עשה שיכתוב לו ספר תורה לעצמו, וספר תורה זה הוא יתר על הס"ת שהניחו לו אבותיו, ומגיהו על פי בית דין של שבעים ואחד, לא הניחו לו אבותיו ס"ת, או הניחו לו ונאבד, כותב לו שני ספרי תורות, אחד מניח בבית גנזיו שהוא מצווה בו ככל אדם מישראל, והשני לא יזוז מלפניו אלא בעת שיכנס לבית הכסא או לבית המרחץ או לכל מקום שאינו ראוי לקריאה. 1 כשהוא שוכב מניחו כנגדו, רוצה לשמש מטתו מניחו בחדר אחר, או עושה לו מחיצה המועלת המבואר בש"ע.2 {כתיבתו}וצריך שתהא כתיבה לשמו, קנה ס"ת לא יצא בו ואפילו הגיה בו אות אחת, ומיהו אם הניחו לו אבותיו ס"ת (שצריך לכתוב שנים, אחד ככל ישראל) זו לא צריכה להיות לשמה ואם הגיה בה אות אחת יצא.3 ודיני כתיבת ס"ת ככל כתיבת ס"ת של יחיד, עיין לקמן (מצוה תרי"ג). ועיין שו"ת בית שערים למרן זקיני יו"ד (סי' שס"ו ושס"ז) דס"ת לא בעי לכתוב בידו ממש, אלא אחרים כותבים לו כשאר ס"ת, ולא בעי שליחות אלא שישכיר מי שיכתוב לו לשמו. ודו"ז הקשה למנ"ח דאם אשה פטורה מכתיבת ס"ת למה לי קרא דמלך ולא מלכה שאין מושיבין אשה למלכות, תיפוק ליה דלא יכולה לכתוב ס"ת. ומרן תי' כי אין זה עיכוב בגוף המלכות אלא מצוה ממצות המלך, ע"ש. {שאר פרטי דינים}ואסור להדיוט לקרות בס"ת של מלך.4 ובגמ'5 אותה שיוצאה ונכנסת עמו, עושה אותה כמין קמיע ותולה אותה בזרועו, שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד, והרמב"ם לא הביאו. ויש מפרשים משום שדבר רחוק הוא שיכתוב ס"ת לתלות בזרועו, וי"מ כתבו מטעם זה דבס"ת זו לא כתב רק משנה התורה ולא כל התורה, ואינו נראה. ונוהג במלך בזמן שיש מלך בישראל. ויש להסתפק אם היה לו ב' ספרי תורות מקודם שנתמנה מלך אי צריך לכתוב אחרת.6