משרשי המצוה גלוי לכל רואי שמש כי להיות מלך ראש האומה צריך להיות על כל פנים חלק מהם, וממובחרים שבהם, ושיהיה אהבת האומה קבועה אצלו בעבותות של ברזל ולא ינתוק לעולם. וילחום מלחמותיהם ויסכן נפשו בשבילם אם יצטרך לזה, כי בו תלוי כל האומה. וירחם עליהם בכל עת שצריך לזה. ואיש נכרי, אפילו שנתגייר נפשו, איננו קשורה בנפש ישראל, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל גיורא עד עשרה דרא לא תבזי ארמאי באפיה, ונאמר ויחד יתרו ודרשו ז"ל שנעשה בשרו חדודין חדודין על אבדן המצרים, ואף שנתגייר נצטער על אבדן הרשעים. ואיך יעמוד למחסה ולמסתור לעם ה' כאשר יהיה נכרי, מה קורבה יש לו עם היהודים, ולזר נחשב, ושמא יהפוך הרודף לבורח. ועוד שיסיתך לעבוד ע"ז. והכתוב מבשרך שלא תוכל לתת עליך איש נכרי, שנכרי אכזרי הוא ומנהגו לא תוכל לתת עליך.

מראה מקומות עיין מצוה (תצ"ז).

תצח) {גדרי האיסור}אסור להעמיד מל''ך שאינו מזרע ישראל אפילו הוא גר לאחר כמה דורות, ואם היתה אמו מישראל מותר, ולא למלכות בלבד אמרו אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא, לא שר חמשים, ולא שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה מים לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מזרע ישראל.1 {באביו מישראל}וכתבו התוס'2 והכ"מ דכל שכן אם היה אביו מישראל דממנים אף על פי שאין אמו מישראל, ובזה ניחא האיך מלך רחבעם שהיה בן נעמה העמונית והנוב"י מה"ק ח"מ סי' א' תי' דרק בתחלה אסור אבל בירושה שפיר דמי דלא הוה שימה. {שאר מינויים}ובירושלמי3 אמרו עוד מנין לרבות שוטרי הרבים וגבאי צדקה וסופרי דיינין מכין ברצועות, ת"ל מקרב אחיך. ואסור להעמיד שום שררה בבית הכנסת, אפילו שמש, מן הגרים. {אומנות מבוזה}ועוד אמרו אין מעמידין מלך למי שהוא קצב או ספר או בלן או בורסקי, לא מפני שהן פסולין למלכות אלא מפני שאומנותן קלה ובזויה ומזלזלין בהן העם לעולם, ומי שיעשה מלאכה זו אפילו יום א' נפסל לשררות אלו לעולם.4 {כללים}וכבר זכה דוד וזרעו הזכרים במלכות ישראל לעולם ואין בידינו לשנותה לעולם, כמו שזכה אהרן בכהונה ושבט לוי בלוויה, וכל המאמין בתורת משה יודה על זה.5 ונוהג איסור זה לענין הממונה בזמן שישראל על אדמתן ביישובן על הציבור, ולענין שאר השררות בישראל נוהג בכל מקום ובכל זמן שאסור מן התורה למנות על הציבור אדם שאינו מישראל, ואסור למנות על הצבור לשררה אנשים רשעים ואכזרים, והממנה אותם מפני קורבה או מפני יראתו להם להחניפם לא תסור רעה מביתו, ועל קדקדו של אותו רשע ירד, ומי שלא ירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו, שכרו יהיה אתו מאת השי"ת תמיד בעוה"ז, ונפשו בטוב תלין לעוה"ב וזרעו יירש ארץ (לשון החינוך). ועיין שם דברים כלהבות אש, ומי ירא ה' ולא יירא. תצח