משרשי המצוה שמן הכבוד, כיון שבאים להקביל פני השכינה, אין ראוי לראות פניו ריקם. שכן דרך הבאים לראות פני המלך להביא עמהם דורון לשלחן המלך, והוא העולה, וגם למשרתי המלך, והם שלמי חגיגה ושלמי שמחה, שלא היה אוכל אותם לבדו. וכ"כ ז"ל כשיזבח אדם שלמי חגיגה ושלמי שמחה לא יהיה אוכל אותו הוא ובניו ואשתו בלבד וידמה שיעשה מצוה גמורה, אלא שחייב לשמח העניים והאומללים, שנאמר ובא הלוי והגר והיתום והאלמנה, ומאכיל את הכל ומשקם לפי עשרו. וגם יעקב אבינו אמר א"כ איפוא זאת עשו קחו וגו' מנחה - לאדון הארץ. ועד"ה לא בכל פעם שיתראה בעזרה צריך לקרבן אלא ברגלים בלבד, שהוא זמן שמחת חתן וכלה, וחייב לבא לבית חתנות ולהראות במזמוטי חתן וכלה, ולכן היתה המצוה בזכרים. (מצ"ד).

מראה מקומות עיין מצוה תפ"ט.

תצ) {גדרי הלאו} קיום המצוה, העולה לרגל ובא לעזרה ביום ראשון מימי החג ולא הביא עמו קרבן עולת ראיה עובר בלאו זה.1 ועולת ראיה אין לה שיעור מן התורה, ומדברי סופרים שלא יפחות קרבן זה משוה מעה כסף ומצוה להביא כפי עשרו.2 {זמנו}והעובר בלאו זה ביום ראשון ולא הביא בין בשוגג ובין במזיד הרי זה מקריב בשאר ימות הרגל וכולן תשלומין דראשון הם, אלא שכל המאחר הרי זה מגונה.3 עבר הרגל ולא הביא אינו חייב באחריותו ועל זה וכיוצא בזה נאמר מעוות אשר לא יוכל לתקון.4 עולת ראיה אינה דוחה שבת ולא את הטומאה, אבל דוחה את היו"ט שהרי חיובה ביו"ט ראשון.5 {דיני הפטורים}היה פטור ביום ראשון כגון שהיה חגר או סומא בעין אחת ונתרפא בשני פטור מן הקרבן כל שבעה, אבל נטמא ביום ראשון חייב להביא ראייתו כשיטהר6 (ועיין מצוה תפ"ט וכל הפטורין מלעלות פטורין גם מן הקרבן, קחם משם). נכנס כמה פעמים בעזרה אינו צריך להביא בכל פעם עולה, ואם הביא מקבלין הימנו.7 עולת ראיה אינה באה אלא מן החולין כשאר קרבנות שאדם חייב בהן.8 נשים אע"פ שנכנסו אינם חייבין בעולת ראיה, ואם הביאו מקבלין מהם.9 {יורשים ואבל} המפריש עולת ראיה ומת חייבים היורשים להביא,10 ואפילו עבר יו"ט מביאים אותה לאחר יו"ט.11 אבל ר"ל אינו משלח קרבנותיו תוך ז', וצריך לומר שנעשה אבל ביו"ט, דאם נעשה אבל מקודם יו"ט יו"ט מבטל גזירת ז', אלא דלפ"ז תקשה הא ביו"ט לא חל אבילות, וצ"ל דלענין קרבן שאני, עיין רמב"ם פ"ב מה' ביאת מקדש.12 {שאר פרטים}המקריב עולת ראיה ביו"ט סומך עליו בכל כחו כדרך שעושה בחול, ולא גזרו משום שבות דרוכב בעל חי.13 שלח הקרבן על ידי שליח קודם שהתראה או לאחר שהתראה יצא ידי חובתו.14 ונוהג בזמן הבית בזכרים הראויים לראייה, ואם עבר ונכנס בלא קרבן עבר בלאו ונחלקו הפוסקים אי לוקה.15