משרשי המצוה לפי הפשט כדי שיראו כל ישראל ענין העבודה לה' ומעלת עובדיה כוהני ה' הקדושים, וילמדו ליראה את השם. ועל דרך שאמרו רז"ל במצות הקהל אם אנשים באים ללמוד נשים לשמוע וכו'. לבד כי כשהם נראים מאת פני ה' מקבלת נשמתן של ישראל שפע רב בתלמוד התורה, ונעשית נשמתן מעיין המתגבר, בסוד והיה עיניך רואות את מוריך. כי כשהאדם רואה את פני רבו שכלו ותבונתו מתגברת, וכן מצינו במשה רבינו שזכה פה אל פה אדבר בו, זכה לבינה על הקודמים לפניו ולבאים אחריו, וכל התורה נקראת על שמו. ולפיכך כשיתראה שלש פעמים בשנה לקבל את פני האדון ה' יקבלו נשמתן תוספות חידוד להבין סודות התורה. ואם ביליד אשה אמר אלמלא ראיתיו מלפניו הייתי מחודד טפי, ק"ו בן בנו של ק"ו להזוכה לקבל פני השכינה שלש פעמים בשנה, וז"ש רצונינו לראות את מלכינו.

חגיגה פ"א, ר"מ פ"א מחגיגה, סה"מ מ"ע נ"ג ל"ת קנ"ו, סמ"ג עשין רכ"ח לאוין ש"ס.

תפט) {גדרי המצוה}מצות עשה על כל זכר מישראל שיעלה ויראה פניו בעזרה ביום טוב הראשון של שלש הרגלים, והם פסח, שבועות, סוכות.1 לא בא ביום הראשון יש לו תשלומין כל שבעת ימי הפסח, וכן בעצרת יש לו תשלומין ז' ימים עם יום הרגל, ובסוכות יש לו תשלומין שמונה ימים, דשמיני עצרת תשלומין דראשון הוא לענין זה.2 עבר הרגל ולא בא, בטל מצות עשה זו, ועל זה נאמר מעוות אשר לא יוכל לתקון.3 וצריך להביא קרבן בעליתו (עיין מצוה ת"צ), לא הביא קרבן לא קיים המצוה ויש לו תשלומין כל שבעה, ואם לא הביא בכל יו"ט עבר גם על לאו דולא יראו פני ריקם.4 וראיית פנים יכול להיות בלילה, וישלח הקרבן מלפניו או לאחריו ביום.5 {הפטורים}ואלו הם פטורים מראייה, נשים, ועבדים, אלם, חיגר, אפי' חיגר ברגל אחת, טמא, ערל, וזקן, חולה, ורך וענוג שאינן יכולין לעלות ברגליהן, טומטום ואנדרוגינוס, וכל מי שאין לו קרקע בארץ ישראל פטור מלעלות.6 חציו עבד וחציו בן חורין דעת רש"י7 ותוס'8 דחייב ורמב"ם9 פוטר. חרש אפילו באזנו אחת, ושוטה וקטן שאינו יכול לעלות ברגליו,10 ואם יכול לעלות חייב מדרבנן.11 סומא אפילו בעין אחת פטור.12 אירע בו אחד מן הפטורין ביום ראשון כגון ששבר רגלו או שניסמא עינו אע"פ שחזר ונתרפא בשני פטור כל החגף דכל החג תשלומין דראשון הוא.13 היה חייב בראשון ונעשה חגר בשני, חייב לעלות או לשלוח קרבן.14 {שאר פרטים}ונסתפקו רבותינו האחרונים ז"ל15 אי בזמן הזה חייב אדם לקבל פני רבו ברגל, ואשרי מי שזוכה לקבל פני רבו בכל יום כהאי תלמוד ירושלמי. ונוהג מצוה זו בזכרים בזמן שבית המקדש קיים. יה"ר שיבנה במהרה בימינו.