משרשי המצוה כי הפסח אינו נשחט אלא בקהל ועדה, כדכתיב ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים. ומדכתיב קהל ועדה וישראל, דרשו חכמינו ז"ל דפסחי צבור נשחטין בג' כתות זו אחא זו, נכנסה כת ראשונה ננעלו דלתות העזרה, גמרו, נכנסה כת שניה, וכן כת שלישית, ואיך ישחט כל יחיד ויחיד בבמה שלו בלי קהל ועדה. ואף אם יקבצו קהל רב לבמת יחיד ויהיה קהל ועדה וישראל, מכל מקום לא ישחטו אותו שם דלא פלוג. גם כי פשוט דכבוד המצוה ופרסומה הוא יותר כשיעשה במקום מסוים הכל יחד וידעו הכל מקום המתכנסים וישאלו למה מתכנסים, ויאמרו לבניהם ולנכרי הבא מארץ רחוקה כי הכינוס הזה הוא לקיים מצות ה' ותורתו ולפרסם הנס שעשה עמנו, ותועלת זה לא יבא בבמת יחיד. והרמב"ן חולק על הרמב"ם ז"ל במנין מצוה זו.

פסחים ס"ד מגילה ט' ע"ב זבחים קי"ד, ר"מ פ"א מק"פ.

תפז) {גדרי האיסור}אסור לשחוט את הפסח חוץ לעזרה והשוחט הפסח חוץ לעזרה לוקה כשוחט שאר קדשים בחוץ,I והקרבן נפסל. ואפילו בשעת היתר הבמות שהיו מקריבין נדרים ונדבות בבמת יחיד לא היו מקריבין הפסח בבמת יחיד, והעובר ומקריב לוקה.II השוחט פסח בחוץ, חוץ ממה שחייב על שחוטי חוץ במזיד כרת, ובהתרו בו מלקות, ובשוגג קרבן, חייב עוד משום לאו זה.III ובמל"מIV נסתפק אי עובר גם בפסח שני משום לאו זה. ואינו עובר על שחיטתו אלא לאחר חצות, בזמן שחיטת הפסח, אבל שחטו קודם חצות הוי שלמים ואינו עובר עליו.V ובמנ"ח נסתפק אי עובר גם בלאו אהעלאה או דילמא רק על השחיטה. ובזמן הזה שכל הבמות אסורות לא שייך במת צבור כלל או במת יחיד א"כ לעולם ליכא היתר, ואפילו אם רצו צבור להקריב במקום אחד עוברים בלאו. ועיין מל"מ פ"א מק"פVI באריכות איזה קרבנות הקריבו על במת יחיד ואיזה הקריבו בצבור. {הפטורים בשחיטת חוץ}ועי' רמב"ם פי"ח ממעה"קVII דשנים ששחטו בשחיטת חוץ פטורים, א"כ פטורין גם מלאו זה, ואולי יש חלוק בין זה אינו יכול לזה אינו יכול או ששניהם יכולים כמו לענין שבת. שוחט בגגו של היכל פטור משחוטי חוץ, VIII וכן בשאר אופנים שפטור בשחיטת חוץ נראה דפטור גם בפסח וצ"ע. ודעת ר"ל זבחים ק"ז ע"ב דהמעלה בחוץ בזמן הזה פטור, והתוס'IX הניחו בתימה, ועיין בית יצחק מגילה ט' שתי' ע"פ דעת הר"ר חייםX דאפילו במקום המקדש אין יכולין להקריב עכשיו, ולפ"ז השוחט בזמן הזה עובר משום במת יחיד ולא משום שחיטת חוץ, ואפילו במקום המקדש. ונוהג בזכרים ונקבות ומיהו כל מוני המצות לא מנו לאו זה ללאו בפני עצמו.