משרשי המצוה לפי הפשט משום מעלת קדשים, ואפילו קדשים שאינם ראוים למזבח אסורים בגיזה ועבודה, וכל זה הרחקה יתירה מקדשי השם. ואמרו חז"ל שאם תתיר להם התורה גיזת קדשים חיישינן שישהנו בשביל צמרן ויגדל מהם עדרים עדרים ויבאו לידי מכשול. ומהאי טעמא אסרו נמי אפילו נשר הצמר מעצמו שלא ליהנות ממנו קודם שחיטה, דילמא משהו להו, גם כי עורות קצת קדשים לכהנים, והגוזז צמרן נמצא גוזל הכהנים, ולהמתין ולהשהות עד שיחזור ויגדלו אי אפשר, ועוד כי לפעמים בשעת גיזה יעשה בה מום ויאבדנה מן ההקדש, גם כי תצטנן ותמות בעת החורף. ועד"ה כי צאן רומז למדת הרחמים, וישראל רחמנים הם, ונמשלו לשה וצוה שלא לגוזזן שלא למעט הרחמים מן העולם.

מראה מקומות עיין מצוה תפ"ג.

תפד) {גדרי האיסור והחיוב}כל קדשי מזבח, בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים, אסורין בגיזה, והגוזז את השור וכ"ש השה לוקה, והתולש שער אינו כגוזז, ואינו לוקה עד שיגזוז כדי רוחב הסיט כפול.1 וכמה הוא רוחב הסיט, הוא שיעור הריוח שבין אצבע לאמה.2 {חצי שיעור}וחצי שיעור אסור מה"ת ככל חצי שיעור3 (מלבד להח"צ4 דרק באכילה כן), גזז כחצי שיעור היום וחזר וגזז כחצי שיעור לזמן מרובה מצטרף,5 גזז כחצי שיעור ונשרפו וחזר וגזז כחצי שיעור תלוי בספקת הפמ"ג בפתיחה כוללת לה' שבת ע"ש. גוזז חצי שיעור מבהמה זו, וחצי שיעור מבהמה זו אינו מצטרף, גזז מבהמה אחת כמה שיעורים אינו חייב אלא אחת, ואם התרו בו חייב על כל שיעור ושיעור.6 {דין השערות שנתלשו אפילו בהיתר}מותר לתלוש שער לכתחלה מן הקדשים כדי להראות המום למומחה, ואותן השערות שתלש אסורים בהנאה אפילו לאחר שישחטו, גזירה שמא ישהה אותן הואיל ואינם בני כפרה, אבל צמר הנושר מן החטאת והאשם, לאחר שנשחטה מפני מומן מותר בהנאה, הואיל ולכפרה הן באים לא ישהה אותן, נתלש מן התודה ספק אי מותר בהנאה לאחר שחיטה, כל שנתלש מן הקדשים אחר שנפל בהם מום מותר בהנאה חוץ מהבכור והמעשר.7 {גזיזה המותרת}השוחט קדשים תולש השער מכאן ומכאן לעשות מקום לסכין ולא יזיזנו ממקומו.8 המקדיש עובר למזבח, אמו אף על פי שאסורה בעבודה (עיין לעיל מצוה תפ"ג) מותרת בגיזה לפי שאין בה הפסד לולד, הקדיש אבר אחד הרי זה ספק אם אסורה כולה בגיזה ועבודה, ואינו לוקה.9 הגוזז את המתה פטור.10 {שאר פרטים}ונוהגין לאוין אלו גם בעוף, ואסור לעבוד בהם עבודה, או למרוט הנוצות שלהם.11 ובספרי וש"ס בכורות דף ט' ע"ב, בבכור שורך אי אתה עובד, אבל אתה עובד בשלך ושל אחרים, פי' עכו"ם, ר"ש אומר בבכור שורך אי אתה עובד, אבל אתה עובד בפטר חמור, (ועיין סמ"ג ויראים). ואיסור זה נוהג בקדשי עכו"ם.12 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות ועיין בסמוך מצוה (תפ"ג).