משרשי המצוה כדי שלא ליהנות מקדשי ה' שכיון שנתקדשו שם קדשים עליהם, וכל היכא דאיתא בי גיזא דרחמנא הוא, והנהנה מהם הרי הוא כאלו גוזל מה'. גם כי אם נתיר לעשות מלאכה וליהנות מבהמת קדשים יבאו להשהותם זמן הרבה ולא יקריבם כדי ליהנות מהם ומעבודתם. ויבאו לידי מכשול בהם, ולפעמים ירבה בעבודתה עד שתכחיש הבהמה מעבודתה הרבה, וכל שכן שתמות ונמצא ההקדש מפסיד. ורמז יש שכל המתקדש לעבודת ה' אסור ליהנות ולעבוד בו עבודת חולין, וע"ד שאסור להשתמש עם הכהן שנתקדש לעבודתו ית"ש, וקדושתם עליהם וכל המקבל עליו עול תורה אסור להשתמש בו תשמיש של חולין והמשתמש בתגא חלף, כי כל מעשיו ועתיו ורגעיו מקודשים לשמו יתברך.

מכות כ"ב חולין ק"ל קל"ב תמורה י"ב בכורות כ"ה, ר"מ פ"א ממעילה, סה"מ ל"ת קי"ג קי"ד, סמ"ג לאוין ש"מ שמ"א, יראים שפ"ד, סמ"ק סי' רנ"ה.

תפג) {דיני מעילה}כל הנהנה מקדשי ה' בשוה פרוטה, בין קדשי קדשים, ובין מקדשדים קלים, בין מדברים הקרבים על גבי המזבח, ובין מקדשי בדק הבית, הרי זה מעל.1 ועיין למרן זקיני בשו"ת בית שערים או"ח סי' ש' מה שהאריך בתו"י כריתות י"ג2 דבקדוה"ג יש מעילה אפילו לא שוה פרוטה. ואם עבר במזיד לוקה ומשלם מה שפגם (ר"מ ועיין בגליון הרמב"ם בשם שו"ת דבר שמואל סי' שכ"ו מה שתי' דאין לוקה ומשלם) ובשוגג משלם מה שנהנה ותוספת חומש ומביא איל בשני סלעים לאשם מעילות,3 (ועי' לעיל מצוה קכ"ז דין אשם מעילות). ספק קדשים אסורין בעבודה ואין לוקין עליהן.4 דברים שהותרו לאכילה מן הקרבנות כגון בשר חטאת, ואשם אחר זריקת דמם, או שתי הלחם אחר זריקת דם שני הכבשים, אין בהם מעילה אפילו אכלם הזר, וכל כיוצא באלו שהן מותרין למקצת בני אדם ליהנות בהן, ואפילו נפסלו ונאסרו באכילה הואיל והיה להן שעת היתר אין חייבין עליהן מעילה.5 {עבודה בבהמת קדשים}עבודה שהוא לצורך הבהמה, כגון עשה סנדל לבהמה בשביל שלא תחלוק, פרס טליתו עליה שלא תצטנן או מן הזבובים, הכניסה לרבקה בשביל שתינק ודשה מאליה, וכיוצא בזה אינו עובר, ואם עשה לצרכו ולצרכה עובר.6 בהמת הקדש שנפל בה מום ונפדית אסורה בגיזה ועבודה עד שתשחט, נשחטה אחר פדיונה הותרה באכילה, במה דברים אמורין כשקדם הקדשן את מומן, או קדם מום עובר להקדישן, אבל המקדיש בעלת מום קבוע למזבח אינה אסורה בגיזה ועבודה אלא מדבריהם, נפדית תצא לחולין לכל דבר, חוץ מן הבכור ומעשר שהקדושה חל על גופן אע"פ שהן בעלי מום קבועים מתחילתן ואינם יוצאין לחולין ליגזז וליעבד לעולם.7 קדשי בדק הבית אסורין בעבודה מדברי סופרין, והעובד בהן מכין אותו מרדות.8 אסור להרביע בבכור או בפסולי המוקדשים משום עבודה9 (עיין מל"מ פ"א ממעילה10 וח"ס יו"ד סי' ש"ה). המקדיש עובר למזבח אמו אסורה בעבודה מדברי סופרים.11 ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות שאם עבר והקדיש בהמה בזמן הזה ועבד בה חייב מלקות.