משרשי המצוה כדי לחזק ולקבוע בנפשינו מדת הנדיבות ולהרחיק בתכלית ריחוק מדת הכילות, ואין נדיב יותר בעולם כמלוה מעותיו בלי משכון עם היותו יודע שהזמן קרוב להשמיט מעותיו ולהפסידו ממנו באם לא יוכל לגבותם קודם השמטה. והוציא הכתוב בלשון השמר לך לומר שאל יעלה על רוחך כי על נזק הדל אני מזהירך פן יחסר לו אשר לא תתן לו, כי לא כן הוא ועל הנוגע לך מזהירך כי יקרך עון. וזהו שאמר השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה של שמיטת קרקעות וכרמים וזיתים, ובהם כמונו כעניים שוים בהם, ואיך עוד אפתח ידי לתת עוד לו מממוני צדקה, נמצא העניים אוכלים אותנו בשלש פיות. דע כי לב בליעל הוא, קשה המעשה כע"ז כמ"ש ז"ל כל המעלים עינו מן הצדקה כאלו עובד ע"ז, נאמר כאן בליעל ונאמר יצאו אנשים בני בליעל.

שביעית פ"י גיטין ל"ו, ר"מ פ"ט משמיטה, סה"מ ל"ת רל"א, סמ"ג לאוין רע"א, סמ"ק סי' רנ"ח.

תפ) {חומר האיסור}כל הנמנע מלהלוות לחבירו קודם השמיטה מחשש שלא יחזיר לו הלוה לפני זמן השמיטה שישמט החוב נקרא בליעל, וחוטא, ועובר בב' לאוין ועשה, דהכי דרשו בספרי כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת, ועשה דנתון תתן לו.1 וחטא גדול הוא הקישו הכתוב לעע"ז, ונראה בו חוסר אמונה והבטחון בהבורא ית"ש אשר הוא הכל יכול כי אבן בוחן האמונה השלמה הם הפעולות שאדם עושה על צד ההבטחה שהוא מבטיח עצמו באדון כל. ואדם שיאמר מאמין הוא אך ורק לא יתן מעותיו על פני המים, ואם לא יתן לו משכון שוה בכפלים, וערוב בטוח וזמן מוגבל למתי יחזיר, על מה ילוה מעותיו על מגן בלי ריוח, לכן נשבע להלוות אבל רק באופן שיהיו מעותיו צרורות תחת מראשותיו במשכון של זהב, אין לבו שלם באמונה, שאינו בוטח בה' וחושב שח"ו אין ביכלתו ית"ש לאבד מעותיו באופן אחר, נמצא חסרון הבטחתו יורה על מיעוט האמונה. {פרוזבול}ואף על פי כן כשראה הלל הזקן שמונעין העם מלהלוות זה את זה עמד ותיקן פרוזבול, וכל מי שרוצה שלא ישמטו מעותיו ילך לב"ד ויכתוב פרוזבול לעצמו ואין מעותיו נשמטים2 (עיין לעיל מצוה תע"ה-ז'). וכתב החינוך ז"ל ואולי יעלה על מחשבתך בני לומר ואיך ימנע אדם מהלוואה לעולם מפני זה, ולמה נכתב על זה לאו, והלא בידו להתנות על מנת שלא תשמיטנו שביעית, והתי' כי התורה הזהירתנו בדברים ואף על פי שאפשר בתקנות אחרות שלא תשמט. {שכר המלוה ושאר פרטים}והמלוה לעני בשעת דחקו ואינו חושש שמא תשמטנו שביעית הבטיח הקב"ה שכרו בעוה"ז, שנאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך.3 ונוהג בזכרים ונקבות בזמן שהיובל נוהג ובזמן הזה מדרבנן.4 וכתב רבינו יונה ז"ל ק"ו בזמן שלא יפסיד חובו כי יגדל חטאו המקשה לבו שלא להלוות.