משרשי המצוה עיין מצוה (תע"ח). וחייבין אנחנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לזרע אברהם, שנאמר למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה וגו', ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה, שנאמר בצדקה תכונני. ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. ולעולם אין אדם מעני מצדקה, ואין דבר רע ולא היזק נגלל בשביל הצדקה, שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום. וכל המרחם מרחמין עליו, וכל מי שהוא אכזרי ואינו מרחם בודקין על יחוסו, שאין האכזריות מצויה אלא בעכו"ם שנאמר אכזרי המה ולא ירחמו. וכל ישראל והנלוה עליהם כאחים הם, ואם לא ירחם אח על אח מי ירחם עליו, ולמי עניי ישראל נושאין עיניהם, הלעכו"ם ששונאים אותם ורודפים אחריהם, הא אין עיניהן תלויות אלא לאחיהן (רמב"ם פרק י"א מהלכות מתנות עניים).

מראה מקומות עיין מצוה תע"ח.

תעט) {מצות נתינת צדקה}מצות עשה לתת צדקה לעניי ישראל לפי השגת ידו, וצריך ליתנהו בסתר ולא יתפאר בצדקה ולא יתיהר בה.1 {פדיון שבוים}ואין מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי עומד בסכנת מות והמעלים עינו עובר בלא תאמץ לבבך, ולא תקפוץ את ידך, ולא תעמוד על דם רעך, ולא ירדנו בפרך לעיניך, ומבטל מצות פתוח תפתח את ידך, ומצות וחי אחיך עמך, ואהבת לרעך כמוך, ומצות הצל לקוחים למות, והרבה דברים כאלו, ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים.2 אין פודין שבויין יותר מכדי דמיהן.3 ואם היתה אשתו פודה דאשתו כגופו4 (עיין כתובות סי ט"ו) {ח' מעלות לצדקה}ושמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו הגדולה בצדקות מי שמחזיק בישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות שלא יצטרך לבריות. שניה לה הנותן ואינו יודע למי נותן והמקבל אינו יודע ממי קבל. ג) יודע הנותן ולא ידע המקבל, ד) יודע העני המקבל ואינו יודע הנותן, ה) הנותן לעני קודם שישאל, ו) נותן לו כראוי אחר שישאל, ז) נותן לו פחות משישאל בסבר פנים יפות, ח) הנותן לו בעצב.5 {שאר פרטים}עוד יש דין קדימה בצדקה, קרובו עני קודם לעניי אחרים.6 עניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת. עשיר שצריך הלואה מצות להלותו.7 מה שנוהגין לפסוק צדקה עבור מתים בשעת הזכרת נשמות מנהג ותיקין הוא ומהני לנשמותיהם,8 ומיהו הנותן עבור רשע אינו מועיל.9 ומצוה להנות לאחר ולייעצו עצה הגונה.10 (ועיין שו"ת ח"ג סי' קנ"ד) עבריין עובר עבירה להכעיס ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו, משומד לתיאבון אינו חייב להחיותו ואסור לפדותו.11 מפרנסים עניי עכו"ם מפני דרכי שלום.12 ואסור לישראל ליטול צדקה מעכו"ם בפרהסיא ואם אינו יכול לחיות מותר.13 מי שיש לו מעות מאתים זוז אל יטול מן הצדקה,14 ויש מי שאומר דבזמן הזה נוטל עד שיהיה לו קרן שיתפרנס הוא ובני ביתו מהריוח.15 וגדולה צדקה שמקרבת הגאולה,16 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.