משרשי המצוה מה שנראה לפי הפשט שצוה הקב"ה שלא לתבוע חוב שעברה עליו שביעית, שכיון שעבר כל כך זמן רב ולא היה בידו לשלם חובו היה מחמלת ה' עליו שלא לתבעו עוד, כי בחנם הוא נוגשו ומצערו ובביתו אין כל. ונצטווה על זה בשנת השמיטה שבו צוה ה' להפקיר נכסיו ופרדסיו וכרמיו וכל נכסים דאית להון אחריות, להראות כי ה' אדון הכל הוא, וברצונו נתן לו וברצונו צוהו להפקירו לאחרים, ולכן לא יקשה לו להשמט החוב שאין לו לעני לפרוע, כי גם בזה יסמוך על ה' הטוב ולא יתבענו עוד, וברצונו להטיב לו כהנה וכהנה אם ישמע לדבריו, או להחסירו מכל אם יעבור על דבריו. ועד"ה כי שביעית קדש מעין עולם הבא על כן ראוי להניח עסקי העולם כולם, והנחה למדינות עשה כי קרא שמטה לה', והבן.

שביעית פ"י גיטין ל"ז מכות ג' שבועות מ"ח, ר"מ פ"ט משמטה, סה"מ מ"ע קמ"א, ל"ת ר"ל, סמ"ג עשין קמ"ט לאוין ר"ע, סמ"ק סי' רנ"ט, ח"מ סי' ס"ז.

תעה) {גדרי הלאו}מלוה התובע חוב שעברה עליו שנת השמטה עובר בלאו ועשהI ואינו לוקה לפי שאין בו מעשה.II {הרוצה להחזיר חובו}והלוה אינו חייב להחזיר לו חובו כיון שהתורה פטרו מלשלם, החזיר לו הלוה החוב מעצמו אומר לו המלוה משמט אני (צריך שיאמר בפה דכתיב וזה דבר השמיטה), והלוה אומר אעפי"כ מקבל ממנו, ולא עבר על כלום שהרי לא נגשו.III ומותר לומר משמט אני ופושט ידו לקבלו כדי שיבין הלוה שרוצה בקבלתו אם יחזירוהו לו.IV והמחזיר הלואתו אחר השמיטה אף על פי שאינו מחויב רוח חכמים נוחה הימנו, ואומר מתנה אני נותן לך, ואם אינו יודע לומר כן מסבבין עמו עד שיאמר כן.V {במשכון וע"י ב"ד}ומותר לתבוע חובו שהלוה לו על המשכון והוא שיהיה חוב כנגד המשכון, ויש חולקין דאפילו שלא כנגד המשכון.VI ולהרמב"םVII היה בחוב יתר על המשכון משמט את היתר. המוסר שטרותיו לב"ד יאמר להם אתם גבו לי,VIII וכן ב"ד שפסקו את הדין וכתבו איש פלוני אתה חייב ליתן לזה כך וכך אין שביעית משמט.IX {המתנה שלא תשמט ושאר חובות שאינן נשמטות}המלוה לחבירו והתנה שלא תשמט שביעית הרי זה משמט, ואם התנה עמו שלא ישמיט הוא חוב זה תנאו קיים שזה חייב עצמו בממון אחר שביעית.X החנוני, ושכר שכיר, וכתובת אשה שגירשה קודם שביעית, אין שביעית משמטת.XI {שאר פרטים}ואין חילוק בין הלוה לו פרוטה להלוה לו מאה אלף מנה. ונוהג בזמן הבית בזכרים ונקבות, ובזמן הזה נחלקו הפוסקים אי נוהג ובח"מXII פסק המחבר דנוהג והרמ"א כתב י"א שאינו נוהג בזמן הזה, ועליהם סמכו במדינות אלו שאין נוהגים דין שמיטה. והלל תיקן פרוזבול שלא תשמט כספים, וזהו גופו של פרוזבול מוסר אני לכם פלוני ופלוני הדיינים שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, והדיינים או עדים חותמין ובדיעבד אפילו בע"פ מועיל בפני שלשה, ונכון ליזהר בזה כי רב התועלת ואין כאן חסרון. ואין היתומים צריכין פרוזבול.XIII ?? ??