משרשי המצוה מה שמפורש בתורה למען יברכך ה' אלקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה, כי השי"ת רצה לזכותינו להיות שלוחיו לפרנס עניים למען נתברך על ידו בשביל זה, ולכן ציוה ליתן לכל אלה שרצה. ולא מפני שאין לו ח"ו לתת להם משלו כאשר נתן לנו, כי הוא ית"ש מספיק לכל חי די צרכם, והוא גם הוא היה יכול ליקח החלק הזה משלך ולתתו להעני, אלא לרוע מזלם יבואו בצמצום מזונם וקבלת חיותם על ידי אחרים. ולפיכך אמרו חז"ל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו מתברך בי"א. ואחר שעלית לירושלים ב' שנים ואכלת שם ושמחת בכל הטוב, שנה שלישית שמח העניים, נפשות האומללים אשר בשעריך ואכלו ושבעו. גם שלא יכבד העליה שנה שנה ותהיה קץ בה ח"ו. וצוה בשלישית ובשישית, כי בראשון ובשני יש לו לעני אולי קצת משנת השמיטה, ומה שיש לו בשלישית יספיק עד השישית.

פאה פ"א ר"ה י"ב עירובין כ' יבמות ק', ר"מ פ"ו ממת"ע, סה"מ מ"ע ק"נ, סמ"ג עשין קס"א טויו"ד של"א.

תעד) {חיובו}קיום המצוה. בעל הבית לאחר שהפריש מעשר ראשון מפירותיו בשנה השלישית והשישית לשמיטה מפריש עוד מעשר אחד והוא נקרא מעשר עני, והוא במקום מעשר שני הנלקח בשאר שנים (עיין מצוה תע"ג), ונותנו לעניים, ואין בשתי שנים אלו מעשר שני.1 {ליתן כדי שבעו}בעל השדה שהיה לו מעשר עני נותן לכל עני שיעבור עליו כדי שבעו,2 עיין רמב"ם פ"ו ממתנות עניים3 שיעור לכל מין ומין. היה לו דבר מיעוט והעניים מרובין ואין בו כדי ליתן לכל אחד ואחד כשיעור, נותן לפניהם והם מחלקין ביניהם.4 מעשר עני המתחלק בגורן אין בו טובת הנאה לבעלים, אלא העניים באים ונוטלים על כרחו, ואפילו עני שבישראל שיש לו שדה מוציאין ממנו בעל כרחו, אבל המתחלק בבית נותנו לכל עני שירצה.5 ובבית אם אין לו ליתן כדי שובע נותן לכל עני אפילו כזית שאין מצוה ליתן כדי שבעו אלא בשדה.6 {לאיזה עני נותנין}איש ואשה שבאו לבית נותנין לאשה תחלה, אב ובנו, איש וקרובו, שני אחין, שני שותפין, שהיה אחד מהן עני נותן לו האחר מעשר עני שלו, היו שניים עניים נותנים זה לזה, וכן שני עניים שקבלו שדה באריסות.7 המקבל שדה לקצור ונותן לו שלישה או רביעה בשכרו אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני, אמר לו שליש ממה שאתה קוצר בלבד הוא שלך, אין לו כלום עד שיקצור, ובשעת הקצירה הרי הוא עני ומותר בכולהו.8 {שנת השמיטה}שנת השמיטה אין בה מעשר כלל, ובחוצה לארץ שאין בה שמיטה מפרישין בארץ מצרים ובעמון מואב מעשר ראשון, ומעשר עני, מפני שהארצות האלו קרובות לארץ ישראל כדי שיהיו עניי ישראל נסמכין עליה בשביעית, והלכה למשה מסיני שיהיו מפרישים בארץ עמון ומואב מעשר עני בשביעית.9 {שימוש במעשר עני}מעשר עני אין פורעין ממנו מלוה, ואין משלמין ממנו תגמולין, ואין פודין שבויים, ואין עושין בו שושבינות, ואין נותנין ממנו לצדקה, ואין מוציאין אותו מארץ לחו"ל, אבל משלמין ממנו גמילות חסדים, וצריך להודיעו שהוא מעשר עני.10 עני אינו יכול לשלם חובו שלו מצדקה.11 ונוהג בכל אישי ישראל כתרומות ומעשרות.