משרשי המצוה כי הענין קרחה מורה על חסרון אמונה בתחיית המתים ובהשראת הנפש שהוא יסוד גדול באמונת ה', כי מראה שכמו הקורח הזה אינו מעלה שער לעולם כן המת הזה לא ישוב לעולם ח"ו. ונמצא כפר בתחיית המתים. וכן היה מנהג עובדי עבודה זרה, ולא כאלה חלק יעקב אשר גזעו מחליף לעת התחיה יפרח אף יצריח. ואמר בין עיניכם, כי שם מקום הנחת תפילין של ראש ששם השכינה שורה בד' פרשיות שהם ד' חיות המרכבה, והקורח הוה כקרקפתא דלא מנח תפילין דהוה פושע ישראל בגופו. ובמדרש לא תשימו קרחה בכם, כשם שעשה קרח שחלק את ישראל ועשאן אגודות אגודות ועשה קרחה בישראל שנבלעו כמה מאות בני אדם, והפירוש בין עיניכן בין הדיינים שהם נקראים עינים שנאמר ואם מעיני העדה נעשתה.

מכות כ' קדושין ל"ה, ר"מ פי"ב מע"ז, סה"מ ל"ת קע"א סמ"ג, לאוין ס"ג, סמ"ק סי' ס"ג.

תסח) {גדרי הלאו}אדם מישראל, אחד כהן ואחד ישראל, אחד איש ואחד אשה, הקורח ראשו בכל מקום שהוא על המת והתרו בו חייב מלקות, קרח חמש קריחות זה אחר זה בה' התראות לוקה חמש,1 והקורח חמש קריחות על חמש מתים אינו לוקה אלא אחת, דאין לו רבוי בש"ס ללקות חמש כמו בשריטה.2 הקורח חייב בין בידו ובין בסם ובין בכלי.3 {שיעורו}שיעור קרחה לרמב"ם4 כגריס ולהרא"ש5 בב' שערות, 6 ובשערה אחת לכולי עלמא אינו לוקה אבל אסור מה"ת ככל חצי שיעור.7 קרח כחצי גריס וחזר וקרח כחצי גריס אפילו לזמן מרובה מצטרף,8 ואם עבר יו"כ בינתים תלוי אי יו"כ מכפר אחצי שיעור, וכבר הבאתי כמה פעמים מגמ' כריתות9 ומה שכתב המל"מ.10 קרח חצי גריס על מת זה וחצי גריס על מת אחר חייב דעל כל פנים קרח על מת הוא. {בחוזר וצומח}ומפשטות הפוסקים נראה דכל שתלש שערו או נשא סם ונשאר קרח אף שהשערות חוזרים וגדלים לאחר זמן, אבל מדברי רש"י מכות11 וריב"ן שפירשו נשא סם פי' שמשיר את השער והסך ממנו אינו צומח שיער בגופו, משמע לכאורה דדוקא באופן שאינו צומח עוד. ועיין ב"ק פ"ו ע"א דמבואר שם להדיא נשא סם היינו שאינו חוזר וצומח לעולם, דאם לא כן אין פירוש שם לדברים. והמנ"ח פשיטא ליה דכל קרחה לא הוה אלא שנקרח שאינו יכול לגדל עוד שערות, ואי לא לא הוה קרחה. ובאמת כי הדבר צריך תלמוד, דפשוט שהתולש שערות מראשו חוזרות וגדלות, גם מלשון הש"ע12 שכתב סתם, סם וקרחה, ועיין לבוש שיש ליזהר הנשים העומדין על המתים שלא יתלשו שעריהן, משמע פשוט דהלאו אפילו כשחזר וגדל, וצ"ע. {שאר פרטים}עוד כתב המנ"ח עיין תוס' מכות דה' קרחות בבת אחת חייב ה' היינו בקצת הפסק בין כל קרחה דאל"ה הו"ל חד קרחה והדברים ברורים ע"כ, ולפענ"ד לא דק בזה דאפשר, דהטביל חמש אצבעות בסם והניח בחמשה מקומות בראשו בבת אחת ולוקה חמש (עיין סמ"ג מצוה ס"ג). ואינו חייב על שער הזקן, מיהו הר"ן מכות כתב תולש שער ראשו או זקנו על מת וצ"ע, ואולי יש לדחוק במקום החבור שער ראש וזקן. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות דהשוה הכתוה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה (ירושלמי הביאה הסמ"ג).