משרשי המצוה היות כי בצלם אלקים עשה את האדם, ובצלם דמות תבניתו יסדו, ואיך יקלקל אדם ויעשה פגם בצורה שצר הקב"ה בצלמו, כי הנוגע בו כנוגע בצורת המלך. ונמנעו מן הגדידה על המת ביחוד כי לא יאות לעם הנבחר בעלי חכמות התורה היקרה להצטער בדבר ממעשה הא-ל ב"ה, רק על הענין שציונו ב"ה להצטער בו, ולא יותר. אבל המשחית גופו ומקלקל עצמו ובשרו כשוטה לא דרך חכמים ואנשי בינה הוא, רק מעשה המון הנשים הפחותות וחסירי הדעת שלא הבינו דבר במעשה ה' ונפלאותיו. וכתב הרמב"ן ז"ל דמכאן סמך לדברי רז"ל שאסור להתאבל על המת יותר מדאי. והוציא הכתוב בלשון לא תתגודדו כי כל ישראל הם אגודה אחת וכשתתגודדו הותרה האגודה, ולא תעשו אגודות אגודות לחלוק אלו על אלו.

מכות כ' כ"א יבמות י"ג, ר"מ פי"ב מע"ז, סה"מ ל"ת מ"ה, סמ"ג לאוין ס"ב, סמ"ק סי' ע"ד ע"ה, יו"ד סי' ק"פ מג"א סי' תצ"ג.

תסז) {גדרי האיסור}הסורט ועושה חבורה בגופו אפילו כל שהוא על המת, בין ביד ובין בכלי, עבר בלאו, ובעדים והתראה לוקה.1 ולאו זה עובר על כל המתים בין קרובים ובין רחוקים,2 ונראה דאפילו על מת עכו"ם. היה מכה עצמו על בשרו בידו בלי שריטה יש מתירין ויש אוסרין וכן עיקר,3 ומיהו מותר להכות עצמו על התורה שנאבדה ולא על המת וכמעשה דר"ע4 דהאיסור אינו אלא על המת, ולא על הבית שנפל או על הספינה הטורפת בים, וכן מותר על התורה.5 ולכתחילה אין לשרוט גם על שאר אבלות זולת שאסור לחבול בעצמו,6 ובש"ע יו"ד7 הביא הרמ"א דברי ב"י דמותר לשרוט על צער אחר ומשמע אפילו לכתחילה, אמנם הב"ח אוסר,8 וכן החינוך כאן אוסר ויש להחמיר.9 {שריטות שונות}השורט ה' שריטות על מת אחד והותרה על כל אחת לוקה על כולם.10 וי"א11 דאפילו בהתראה אחת לוקה ה'. שרט שריטה אחת על ה' מתים לוקה חמש דחייב על כל נפש.12 השורט בבשר חבירו והיה חבירו מסייע שניהם לוקין, היה אחד שוגג ואחד מזיד המזיד חייב והשוגג פטור.13 ובכלל הלאו השורט עצמו לע"ז חייב שכן היה מנהגם, ואינו חייב לעכו"ם אלא בכלי ולא ביד, ומיירי דאין דרך עבודתה בכך דאל"כ חייב סקילה.14 {אזהרה על שינוי מנהגים}ועוד נכלל בלאו זה שלא יהו שני בתי דינין בעיר אחד זה נוהג מנהג זה וזה נוהג במנהג אחר15 וי"א שאין איסור זה אלא בחבורה אחת שחולקים קצתן על קצתן, אבל בשני בתי דינין בעיר אחת חולקין זה על זה והן שוין בחכמה שרי ועיין מג"א (א"ח סי' תצ"ג סק"ו באריכות). והזהירה התורה בזה שלא יבאו בני ישראל למחלוקות ומוטב לבטל המנהג ולנהוג כישראל חבירו במה שאינו נוגע להלכה ולהרבות השלום מלהחזיק במנהג ולהחזיק במחלוקת ח"ו שהוא איסור דאורייתא, וגדול השלום וה' שמו שלום יברך את עמו ישראל בשלום. ובמנהג כתב מהר"ם מרוטענבורג אותיות גהנם, ולפעמים מחמת המנהג נופל לגיהנם של מחלוקת קורח ועדתו, ומיהו ח"ו לבטל מנהג ישראל אפילו אחד ואפילו נראה לו בלי מקור כלל, כי מנהג ישראל תורה הוא, כלומר כל מה שהנהיגו בה ישראל זה בעצמו תורה. והאוהב שלום יתברך בשלום אכי"ר. ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.