שורש מצוה זו גלוי לכל רואי שמש כי אין לך רעה גדולה מזו להדיח נפשות מישראל אחרי עבודה זרה, וגדול המחטיאו יותר מההורגו, וחטאתו כחטאת ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את הרבים וחטא הרבים תלוי בו, ואין מספיקין בידו לעשות תשובה, ולכן מיתתו בסקילה. והזהירה התורה על זה שלא יטעון המסית הרי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ולא היה לו לשמוע, כי אין טוענין למסית שנאמר בנחש הקדמוני ששאל הקב"ה לאדם המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת, ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל, ויאמר אלקים לאשה וגו' הנחש השיאני ואכל, ויאמר ה' אלקים לנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו', והיה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין אלא דאין טוענין למסית ודמו בראשו. וכתב הרמב"ן ז"ל ומכאן למדין עונש למחטיא אדם בדבר.

מראה מקומות עיין מצוה (תנ"ז).

תסב) {גדרי האיסור}המסית אחד מישראל בין שהוא איש ובין שהוא אשה, אף על פי שלא עבד המסית ולא המוסת ע"ז, אלא מפני שהורוהו לעבוד בין שהיה המסית הדיוט שבהדיוטות ובין שהיה גדול שבגדולים ואפילו נביא, ובין שהיה המוסת איש או אשה מיתתו בסקילה.1 המסית רוב אנשי עיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית ומיתתו בסקילה, המסית שהסית בין בלשון רבים ובין יחיד, כיצד האומר לחבירו אעבוד ע"ז, אלך ואעבוד, נלך ונעבוד, אזבח אלך ואזבח נלך ונזבח, וכיוצא בזה חייב.2 אמר לעבוד ע"ז שאין עבודתה בעבודה פלונית וגם אינה מד' עבודות שהקרבן ניתר בהם נראה דפטור דלא הוי אלא כמשטה, ואם נתכוין לשם ע"ז ממש חייב דהעובד כל דבר לשם ע"ז חייב. {דיני עדות}הסית לב' עיין (מצוה תנ"ט) דהן הן עדיו.3 ודוקא שלא היו קרובים זה לזה דאם לא כן פסולין להעיד. מסית אינו צריך התראה.4 אמר לאחד ואין כאן עדים יאמר יש לי עוד חבר רוצה בזה, ואם אינו רוצה לומר בפני שנים מצוה להכמין לו עדים ומעמידין במקום שיראו המסית והוא לא יראה אותם וישמעו דבריו, אומר לו אמור לי ביחוד והוא אומר, והמסית משיבו האיך נניח את אלקינו ונעבוד את העצים והאבנים, אם חזר בו או שתק פטור, ואם אמר כך הוא חובתינו וכו' מביאין אותו לב"ד וסוקלין אותו.5 ומצוה ביד המוסת להרגו.6 {הסית על עצמו ועל אחרים}הסית לעצמו שיעבדוהו אחרים, אם עבדוהו נסקל הוא והן שהרי עבדוהו לשם ע"ז והסכים עמהם, ואע"פ שקבלו ממנו ואמרו הן, אינו נסקל לא הוא ולא הן עד שיעבדו, אבל אם הסית על אחרים וקבלו אף שלא עבדו חייבים הוא והן בסקילה.7 {כללים}ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות וכל העובר על זה בין הדיוט או חכם ונביא והסית נפש מישראל חייב סקילה.8 וכשממיתים למסית מכריזין בכל מקומות בישראל פלוני נהרג על שהסית אדם מישראל, ואין ממתינין לו עד יו"ט אלא מכריזין וממיתין אותו מיד.9