משרשי המצוה מה שאמרו רז"ל כל המוסיף גורע, וכל יתר כניטול דמי. ואדון המצוות המצוה אותנו על התורה והמצוות הוא בתכלית השלמות וכל מעשיו וצוויו הם שלמים וטובים, והתוספות בהן חסרון הוא. והא לך מופת מהעושה כדור עגול בתכלית העיגול ובא אחד והוסיף עליו מה שהוא ובאיזה מקום שהוא, הרי פיחת העיגול והשחית תואר הכדור והוציאו מכיוון העושהו שעשאו להיות דוקא עגול, ואם ירצה להחזירו לשלמותו בעל כרחך שיסור התוספת שהוסיף ואז יחזור על כוונת עושהו. וכן בתורתינו הקדושה והשלמה בכל מיני השלמה, והתוספת בה גירעון הוא. גם כי ידוע הוא ומפורסם שמי שמוסיף באחד גרע מהשני, שנוטל מזה ומוסיף על זה, ואפילו מחכמות הטבע ידוע שמי שלקה בראי' יקבל פי שנים בחוש השמיעה וכן בכל חושים, והמפורסם אין צריך ראיה.

סנהדרין פ"ח ר"ה כ"ח סוכה ל"א ול"ו זבחים פ', רמב"ם פ"ב מממרים, סה"מ ל"ת שי"ג שי"ד, סמ"ג לאוין שס"ד שס"ה, סמ"ק סי' קע"ח, יראים סי' ל"ב, או"ח סי' קכ"ח.

תנד) {גדרי האיסור}כל המוסיף על תורת משה רבינו, הן תורה שבכתב הן תורה שבעל פה, וכגון שאומר על ארבע בתים שבתפילין שיש לעשותם מן התורה חמש, או שאומר שצריך מן התורה ליקח שני לולבים וב' אתרוגים,1 וכן המוסיף על הציצית ואומר שצריך חמש ציצית,2 וכן היושב בסוכה אחר החג,3 והאומר שאסור לאכול בשר עוף בחלב הוא מן התורה ואינו אלא מדרבנן,4 וכל כיוצא באלו הרי זה עובר בלאו זה, ואם עבר ועשה כן והתרו בו לוקה. {סיגים וגדרים של חכמים}ומיהו יש כח ביד חכמים לעשות סיגים וגדרים לתורה ולהוסיף לפי צורך השעה, אלא שיאמרו בפירוש שזה מצוה מדרבנן או סיג ומשמרת.5 (ומזה צ"ע על קצת צדיקים אחרונים, אשר ברוב קנאתם לה' לפעמים בדבר שהקילו בו העולם, החמירו וכתבו על מצות דרבנן שלדעת רוב שיטות הם דרבנן ורק דעה יחידה וכיוצא בזה דאורייתא, והם למגדר מילתא כתבו דהוא איסור דאורייתא. ולפענ"ד צ"ע בזה אי שפיר דמי לעשות כן). {הוספות המותרות}ודעת קצת ראשונים דליכא בל תוסיף אלא במצות עשה כגון שמניח שני תפילין בראשו או שתי מזוזות בפתחו, אבל בלאוין ליכא בל תוסיף כיון שהתורה צוותה לעשות סייגים מושמרתם את משמרת6. ודע דהתוקע בשופר בכל יום ר"ה או נוטל אתרוג מאה פעמים ביום אין זו הוספה, וכן כהן המברך כמה פעמים ביום, כי מותר לעשות מצוה כמה פעמים ביום שחייב בה.7 מיהו כהן המוסיף ברכה מעצמו,8 וכן המוסיף בתקיעות קולות שלא צותה התורה לשם מצוה ה"ז בל תוסיף.9 ומה שאנו תוקעין כמה קולות משום תקנת ר' אבהו ליכא בל תוסיף כיון דמספקינן איזה עיקר ואחרות לא לשם מצוה הם.10 ולדעת קצת פוסקים11 אם הוסיף ממין זה הרבה ליכא בל תוסיף, למשל הנוטל שני לולבין או ב' אתרוגים, אלא כשמוסיף מין אחר על הד' מינים. ודעת אחרים12 דהוה ב"ת. {שלא בזמן המצוה}בזמן המצוה עובר על ב"ת אפי' בלי כוונה אלא אם כן מתנה בפירוש שעושה שלא לשם מצוה, ושלא בזמנו בעי כוונה.13 נשים שפטורות ממ"ע שהזמן גרמא אין בזה משום בל תוסיף אם מקיימות כיון דלא נצטוו כלל באלו המצות (וי"ח מיהו נהגו העולם להתיר)14 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.