משרשי המצוה כיון דקריה רחמנא תרומה כמו שנאמר ותרומת ידך על כרחך להחמיר עליהן כתרומה, שעד שיביאם לעזרה ויקרא עליהם הפרשה הגדת, אסורה להם. ואל יקשה בעיניך דאם שהוא כתרומה האיך הכהן, שהוא מותר בתרומה עצמה, יאסר בבכורים שהקשו לתרומה, כי התרומה עצמה יש לה ג"כ זמן איסור לכהן כל זמן שהוא בטבלה, כי הטבל אסור לכהן משום דפתיך ביה תרומה (ועיין רש"י יבמות פ"ו ובתוספות שם) ואפילו הכי אסור לכהן, כי לא הותרה התרומה לכהן אלא לאחר הפרשה. (ובזה מיושב קושית התוספות יבמות הנ"ל ע"ש). וכן הבכורים כתרומה קודם הפרשה, והבאתם לעזרה והנחתם לפני ה' וקריאת הפרשה מתירתן, והאיך יאכל הכהן והם עדיין ביד בעל ולא הגיד וענה.
|
:מצוה |
תמט) {גדרי האיסור}כהן שאכל בכורים חוץ לירושלים, שנכנסו לפנים מן החומה וחזר והוציאן, לוקה מן התורה, וכן אם אכלן בירושלים קודם הנחתן בעזרה לפני ה' לוקה מן התורה, כאלו אכלן בחוץ לפי שהן טעונין הנחה בעזרה.1 ומשיניחם בעזרה הותרו לכהן, ואף על פי שעדיין לא התודה עליהן, שאין הקריאה מעכבת בבכורים אלא למצוה, ואם יצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין באכילה.2
{דינם כתרומה}ואכילת בכורים כאכילת תרומה לכל דבריו, יתר בכורים על התרומה שהן אסורין לאונן ואם אכלן אומן מלקין אותו מרדות, וטעונין הבאת מקום, כהן טהור שאכל בכורים טמאים לוקה כשם שלוקה ישראל טהור שאכל מעשר שני טמא מה שאין כן בתרומה.3 זר שאכל בכורים לאחר שנכנסו לחומת ירושלים חייב מיתה בידי שמים בכל מקום.4 היו מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ, זה שבפנים חייב עליו וזה שבחוץ הוה חולין לכל דבריו.5 אכל בשוגג משלם קרן וחומש.6
{שאר פרטים}פירות החייבים בבכורים עיין מצוה צ"א, ודיני הפירות שחייבים בבכורים יתבאר אי"ה בפרשת כי תבא אם יאריך ה' חיים. גם עוברים בעשה באכלם חוץ לירושלים דכתיב ואכלת שם.7 והא דאמרו אין קריאה מעכבת, דוקא אם היו ראוים לקריאה דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת, אבל אם אינן ראוים מעכבת. 8 וכתב החינוך ואל תתמה איך יתחייב הכהן מלקות קודם הנחה אחר שהוא בעצמו יאכלם אחר ההנחה, שכמו כן במעשר שני שיתחייב הישראל מלקות באכלו אותו חוץ לירושלים ואע"פ שהוא בעצמו אוכלו בפנים. ובאמת כי גם בתרומה לכהן לא הותרה באכילה עד לאחר הפרשה וכמו שרמזתי לעיל. ובחי'9 הארכתי בס"ד ליישב בזה שיטת רש"י מקושית התוספות יבמות פ"ו,10 ע"ש ותבין. ונוהג בזמן הבית בזכרים ונקבות.
|
:משנה
הלכות |