משרשי המצוה לפי שמעלות יש בקדושה זו למעלה מזו, וכמו שאמרו במשנה כלים (פ"א מ"ו) עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, לפנים מן החומה מקודש מהם, הר הבית מקודש ממנו, עזרת ישראל מקודשת ממנה, עזרת כהנים מקודשת ממנה, בין האולם למזבח מקודש ממנה, ההיכל מקודש ממנו, קדש הקדשים מקודש מהם, והנכנס מקדושה קלה לקדושה חמורה טעון טבילה וטהרה, והיוצא מקדושה חמורה לקלה אין צריך. נמצא דמקום קדושה הקלה כטומאה לחמורה עד שיטבול, ולכן חטאת ואשם שהם קדשי קדשים המוציאן חוץ לעזרה טמאן ונפסלו. מלבד כי יחוד המקום לדבר גורם זהירות יתירה, ויכוונו דעתם לקרבן ולא יבא לידי נותר והיסח הדעת וכוונה מהענין ושלא יפסל הקרבן.

מכות י"ז, ר"מ פי"א ממעשה קרבנות, סה"מ ל"ת קמ"ה, סמ"ג לאוין שכ"ה, יראים שצ"ו.

תמו) {גדרי החיוב}כל האוכל כזית מבשר קדשי קדשים כגון חטאת ואשם חוץ לעזרה לוקה, והוא הדין לאוכל קדשים קלים חוץ לירושלים שהוא לוקה, שחומת ירושלים לקדשים קלים כחומת העזרה לקדשי קדשים, ואחד בשר חטאת ואשם ואחד שיורי המנחות לדין זה.1 {יצא וחזר ונכנס}בשר קדשי קדשים שיצא חוץ לחומת העזרה ובשר קדשים קלים שיצא חוץ לחומת ירושלים נאסר ונפסל לעולם, ואף על פי שחזר למקומו אסור, והאוכל ממנו כזית לוקה.2 נכנס בשר קדשים קלים בהיכל הרי זה כשר.3 {שאר חיובים}זר שאכל בשר קדשי קדשים בעזרה לוקה משום וזר לא יאכל קדש, אבל אם אכל בשר קדשי קדשים בחוץ לוקה משום אוכל בחוץ, ולא משום זר, שאינו ראוי עוד לכהן אין הזר לוקה משום זרות, וכן אם אכלן בעזרה קודם זריקה לוקה משום אוכל קודם זריקה בלבד ולא משום זרות.4 זר שאכל כזית מחטאת העוף בעזרה לוקה שתים, משום זר ומשום נבילה, שמליקה נבילה ולכהנים הותרה ולא לזרים, והרי הן שני איסורין הבאים כאחד.5 שירי מנחות שיצאו לחוץ והחזירוהו אינו חייב משום לאו דטריפה דלא נאמרה רק בבשר ולא בשאר דברים (ועיין רמב"ם פח"י מפסולי המוקדשין ופי"א מהל' מעשה"ק).6 קרבנות שנפסלו ביוצא אם אכלם עובר עוד משום לאו דלא תאכל כל תועבה, וא"כ בחטאת ואשם עובר עוד בלאו דכל תועבה, ובשירי מנחות עובר אלאו דכל תועבה לבד.7 ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות, ועיין חינוך כאן. תמו