משרשי המצוה מה שביארנו בקודמת. והכתוב ביאר הטעם, למען תלמד ליראה את ה' אלקיך כל הימים. כי בעלותו שם לירושלים, מקום החכמה והעבודה וכל יושביה אנשי אמת יראי אלקים, גם הוא ילמוד מהם, לפי שידוע כי מטבע האדם להמשך אחר רוב בני המדינה אשר יושב ביניהם. והיות כי על פי הנדמה בעיני העם שהעבודה לה' תלוי רק ברוב תעניתים וסיגופים וקיום המצות שאין בהם הנאת הגוף, ולהוציא זה מלבם באה הצווי כי אדרבה מצוה גדולה היא לאכול ולשמוח לפני ה', ורק יהא בקדושה ובטהרה, וכמאמר החכם יותר קשה לאכול לה' מלהתענות לה', ובא הצווי שאם העלה מעות מעשר שני אסור להוציא לשאר צרכיו זולת האכילה ושתיה להראות על גודל מעלת אכילה בקדושה לפני ה'.

מראה מקומות עיין מצוה (תמ"ב).

תמג) {גדרי האיסור}השותה שיעור רביעית מתירוש של מעשר שני שכבר הובא לירושלים וחזר והוציאו חייב מלקות1 (ועיין לעיל מצוה קמ"ח ותמ"ב, ורוב פרטי דינים המבוארים שם נוהגין גם כאן). {מעשר או טבל הנמצא בירושלים בזה"ז}והנה הבאתי לעיל דאין פודין מעשר שני בירושלים, וירושלים היינו העיר העתיקה, ומה שנקרא היום ירושלים אין לו דין ירושלים לענין קדושת החומה, וזה פשוט ולא באתי רק לעורר. מי שיש לו פירות בירושלים ורוצה לצאת ידי הכל יוציאם חוץ לחומת ירושלים טרם שנתמרחו בעודם בטבלם וממרח שם, ומפריש תרומה ומעשרות, ופודה המעשר שני וחוזר ומכניס. הדרך השני למי שאינו רוצה להוציא הפירות חוץ לירושלים להכשיר הפירות במים שיקבלו טומאה קודם שנתמרחו, ויפריש מעשר שני אפי' בירושלים ופודה, דקיי"ל פודין מעשר שני טמא בירושלים, ובדיעבד אפילו נתמרחו קודם שהוכשרו, או שהכניסן ממורחין קודם שהפריש, מותר להכשירן גם לאחר המירוח בזמן הזה או להוציאן חוץ לירושלים ולהפריש שם (הגר"ש סלנט זצ"ל). שכונות ירושלים בפרברים, מן נחלת שבעה ולמערב ומחוץ לשער שכם לצפון הם ודאי חוץ ירושלים. {פרטי דינים}אילן שעומד לפנים מן החומה ונופו נוטה חוץ לחומה אין אוכלין תחת נופו מעשר שני ואין פודין מעשר שני שנכנס תחת נופו.2 בתים שבצד החומה שפתחיהם לפנים מן החומה וחללן לחוץ, מכנגד החומה ולפנים כלפנים, ומכנגד החומה אין אוכלין שם ואין פודין שם להחמיר, והחולונות ועובי החומה כלפנים.3 והנה לעיל כתבתי במקצת מעשר בפנים ומקצת בחוץ האוכל הפנים בחוץ לוקה מה"ת ולא על החיצון, ויש להסתפק בחבית יין אי אמרינן ג"כ הכי, או כיון דלח הוא ונתערב ונמצא האיסור בכל מקום וצ"ע.4 ונוהג הכל כמצוה הקודמת.