משרשי המצוה כי בית הקדוש הזה נבחר לעבודה ולקרבנות, והמקום הזה הוקדש מיום שנברא העולם, ומשם לוקח עפרו של אדם הראשון, ושם הקריב קרבן, וכן נח, האבות, כולהו הקריבו שם, עד שנבנה שם בית המקדש ונתקדש יותר בקדושה ותפלה ונחה עליו רוח ה' בהתמדת הקדושה. והתנה אברהם אבינו בעקידה עם יוצר כל יתברך שבכל פעם שיעלו לרגל יראה השי"ת ויזכיר אפרו של יצחק אבינו. ואם ילך כל אחד ויבנה במה לעצמו ויעמיד לו כהנים בבמות, יתחלפו העבודות בהתחלף הדעות, ותתבטל הכוונה האלקית בהקרבת הקרבנות. ולכן צוה שיביאו כולם אל מקום אחד אשר שם הסנהדרין ומתרבה שם הדעת והחכמה. ועד"ה כי זה שער השמים, ומזבח של מטה מכווין כנגד מזבח של מעלה, וכל תפילות ישראל בכל מקום שהם באים בתחלה לבית המקדש, וכן כל הקרבנות כולם אפילו בשעת היתר הבמות עולות דרך שם לשער השמים.

מראה מקומות עיין מצוה (תל"ט).

תמ) {גדרי המצוה}כל הקרבנות כולם בין קרבנות בהמה ועוף, בין קרבנות מנחות, מצות עשה להקריבן בבית הבחירה, וכן מצות עשה להיות כל אדם מטפל ומביא קרבנות בהמה שנתחייב להקריבן מחו"ל לבית הבחירה שנאמר קדשיך וגו', מפי השמועה למדו שמדבר בקדשי חו"ל שהוא מטפל בהם להביא לבית הבחירה.1 לא הביא בטל עשה זו ואם הקריב בחוץ עובר גם בלאו הנתבאר לעיל.2 ואין המעלה בחוץ חייב עד שיעלה לראש המזבח וישחט לשם השם, העלה על הסלע או על האבן פטור.3 {מינים החייבים}ואינו חייב אלא על דבר הראוי לאישים כגון השוחט או הזורק דם או מקטיר איברי עולה או קומץ או לבונה או קטורת, או המנסך יין שלשה לוגים או מים, כללו של דבר כל המתקבל בפנים חייב עליו בחוץ.4 הזורק שיורי הדם או מנסך יין פחות מכשיעור וכיוצא בהן פטור כל שחסר מן השיעור.5 המעלה בהמה כולה בחוץ חייב כאלו הקטיר האימורין בפני עצמן, המעלה מנחה שלא נקמצה פטור שאין הקומץ מובדל,6 וכל שאינו גמר עבודה פטור עליה בחוץ.7 {השיעור לחייב}ושיעור לחייב בכזית ככל החייבין.8 העלו אבר והעצם משלימו לכזית בשר חייב.9 וחייב על כל אבר ואבר.10 שנים שהעלו בחוץ חייב.11 {קדשי נכרים והקרבה בזה"ז}השוחט קדשי נכרי בחוץ חייב, ונכרי עצמו מותר להקריב קרבנותיו בכל מקום לשם השם והוא שיקריב בבמה, ואסור לישראל לסייעו ולעשות שליחו, ומותר ללמדו האיך יקריב לשם.12 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות מפני שבזמן הזה ראוי להקריב, אעפ"י שאין בית, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא,13 אבל אין חיוב בזמן הזה להקריב קרבנות עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן, ודעת הראב"ד דאין מקריבין בזמן הזה.14