משרשי המצוה שאין ראוי לאדם להתרשל ולהתעצל במה שנדר לעשות מצוה, ואם המוליך מתנה למלך בשר ודם או מביא לו חובו יזהר הרבה לעשות הדבר בעתו ובזמנו, כל שכן המביא חובו או מתנתו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. גם כי לפעמים אם לא יזדרז להביא בזמנו יבא לידי שכחה או שגגה ולא ישלם הנדר ויכשל בקדש, ומלבד כי לפעמים ח"ו ימות אם יאריך זמן הבאתו ולא ישלם נדרו ויהיה בו חטא. ולא רצה הכתוב להטריחו עליו שיעלה מיד לשלם נדרו, דאז ימנע ולא ידור, אלא בעלותו לרגל מעלה עמו כל נדריו ונדבותיו. ומיהו לא נתחייב עדיין בלאו לאחר רגל אחד עד שיעברו עליו ג' רגלים, דבג' פעמים הוה חזקה וכיון דפשע כולי האי פושע הוא, אבל פעם אחת ושנים יקרה אשר לא יביא ולכן אינו אלא בעשה.

ר"ה ו', ר"מ פי"ד ממעשה הקרבנות, סה"מ מ"ע פ"ג, סמ"ג עשין קפ"ז.

תלח) {גדרי המצוה וזמנו}קיום המצוה. מי שנדר או נדב קרבן לה' או שאר דברים שאדם חייב בהן, כערכין ודמים ומעשרות ומתנות עניים, מצות עשה מן התורה שיביא הכל ברגל ראשון שפגע בו, שנאמר ובאת שמה והבאתם שמה, כלומר בעת שתבא שמה תביא כל מה שאתה חייב בו ותתן כל חוב שעליך לשם, הגיע הרגל ולא הביא ביטל מצוה עשה זו.1 ואינו עובר עד שיעבור עליו כל הרגל,2 נדר באמצע הרגל אינו עובר אלא מרגל הבא, הגיע רגל הבא מקצת מן השני ומקצת מן הראשון מצטרף והוי ליה כל הרגל, שמיני עצרת לענין זה בכלל סוכות הוא ואינו עובר עד לאחר שמ"ע.3 {מי עובר}ואינו עובר אלא מי שהיה מחויב לבא לבית המקדש, היה חיגר וכיוצא בזה שפטור מלעלות אינו עובר, ונראה דאפילו אם עלה אינו עובר.4 הי' הקרבן חולה אינו עובר.5 נשים נחלקו הפוסקים אי עוברים בלאו ועשה זה.6 יורש עובר בעשה זו.7 טומטום פטור.8 {באיזה קרבן עוברים}הקדיש בהמה למזבח ונפל בה מום ופדאה על בהמה אחרת, אם לא הביאה עובר בעשה,9 וכל הקרבנות שעבר עליהן רגל ראשון ואפילו עברו ג' רגלים לא נפסלו, אלא שעובר עליהם בכל יום בבל תאחר וכשרים להקרבה וב"ד מעשין אותו עד שיקריב ברגל שפגע בו תחלה.10 {צדקה}והמתחייב עצמו בצדקה מחויב ליתנו מיד, ואם אין עני נמצא יפרישו ויתננו לעני כשימצא, ואם נדר לעני ידוע אינו חייב עד שימצאנו, נדר לגבאי צדקה במקום שנהגו שהגבאי גובה אינו עובר עד שיבקשנו.11 ונוהג בזמן הבית, ולענין צדקה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.