משרשי המצוה כי בגשת בני ישראל אל הקודש באימה ברתת ובזיע, ומתוך כך יכניסו בלבם הפחד והיראה גדולה אל השי"ת, וכל הנותץ בית שהמלך שוכן בו גדול עונו מנשוא, ומכל שכן המוחק שם המלך שבזיון גדול הוא למלך (אף שאינו עושה בזה שום דבר למלך עצמו, העושה נתכוין לרעה). וכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, ובית הכנסת ובית המדרש הוא מקדש מעט והנותצו נותץ ח"ו פלטרין של מלך, וכל שכן מוחק שם משמות הקדושים. ואף שאי אפשר ליציר חומר לנתוץ ולהרוס שום קדושה ח"ו, וכל שכן להפסידו, מכל מקום הזהירה התורה שלא לעשות בקדושה מה שעושין בטומאה. ועד"ה שלא תעשו כמעשיהם, כמעשה עכו"ם, ועל ידי זה יגרום העון למקדש ליחרב כאשר גרם בעונ"ה לחורבן המקדש, וההורס ביתו של השי"ת יהרס גופו.

שבת קט"ו מכות כ"ב שבועות ל"ה מנחות ל', ר"מ פ"ו מיסה"ת, סה"מ ל"ת ס"ה, סמ"ג לאוין סי' ג', יו"ד סי' רע"ו.

תלז) {מחיקת שמות הקדושים}כל המוחק שם משמות הקדושים שאינן נמחקים במזיד והתראה לוקה.1 וז' שמות שאינן נמחקים הם, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אדנ"י, א-ל, אלו"ה, אלקים, שד-י, צב-אות. המוחק אפילו אות אחת מהן לוקה.2 מחק מקצת מן האות באופן שעדיין השם קיים וכשר לקריאה אינו לוקה, מכל מקום אסור לעשות כן, והמנ"ח כתב כא"ן דכהאי גוונא ליכא איסור כלל והוא פלא.3 אותיות הנטפלות לשם מאחריו כגון ך' דאלקיך ום' של אלקיכם אינם נמחקים, ומכין אותו מרדות.4 ש"ד משד-י נמתק, א-ל מאלקים או י-ה מהשם אינו נמחק שהוא שם בפני עצמו.5 שאר שבחין כגון חנון, רחום, הגדול, הגבור, והנורא, הנאמן, מקום, וכיוצא באלו מותר למחוק.6 שם שלום נסתפקו בו הפוסקים7 אי הוה מן הנמחקים. שלמה האמור בשיר השירים אינו נמחק.8 וצריך לכתוב השם כסדרן. המוחק על מנת לתקן נחלקו הראשונים ז"ל אי מותר למחוק, עיין ב"י סימן רע"ו, ותשב"ץ ח"א סי' ב', וחת"ס יו"ד סימן רס"ז, וחלק ו' סימן ח'. {נתיצת ההיכל ושאר פרטי דינים}ובכלל הלאו הנותץ אבן מן ההיכל ומן המזבח,ומן העזרה, והשורף עצי הקדש, ואם עבר על שלשתן יחד לוקה ג'.9 וכתב רבינו בה"ג שאם כתב שם במקום שאינו ראוי לכתוב לא קדוש כולו גליון, וכן אם כתב על ידות הכלים,10 אבל אם כתב שם על יריעה אפילו בטעות כתב הסמ"ג דכל היריעה קדושה ובלבד שנתכוין לשם. ואסור לחתוך מן היריעה אפילו מן הצד כיון דנתקדשה כל היריעה, ועיין מה שכתב בשו"ת (ח"ב סימן י"ח-י"ט), ואסור לחתוך גליונות ס"ת שנתישנו ולדבקם על אחרת,11 ויש להזהיר על זה סופרי הזמן. כל כתבי קודש שכ' ישראל ופירושיהן וביאוריהן אסור לשורפן או לאבדן ביד, והמאבד מכין אותו מרדות, כתבן מין או אפיקורס ישראל אפילו ס"ת כולה שורפין אותה עם אזכרות שלה, גוי שכתב שם גונזין אותו, כתבי קודש שבלו גונזין אותם.12 גרם מחיקה כתבו הפוסקים דמותר.13 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות ועובר ומוחק דרך השחתה לוקה.