משרשי המצוה כי כל מי שמתפלל ומתחנן מלפניו מודה שיש לו אדון מצוי ויכול, ושהוא צריך לו בכל דבר ואין לו קיום בלעדיו. ועל ההיפך נאמר ואותי השלכת אחרי גוך, ומטעם זה צריך לכוין רגליו בשעת התפלה לרמז שנסתלק ממנו התנועה לברוח ולא להשיג שום חפץ מבלעדי ה' (מהר"י אבוהב), גם להראות בכוון רגליו כאלו רגליו כבולין, אין חפצו תלוי בעצמו ואין בידו להפיק רצונו אם אין הקב"ה מסכים על ידו, ולא לאדם דרכו. והנה האומות מראים הכוונה הזאת בכוון ידים בבקשת תחנונים, והם עצמם אינם יודעים למה הורגלו כך, והטעם להראות בטול כח עצמו כאלו ידיו אסורות, והוא מוסר עצמו למי שמתחנן אליו. ולפי שתנועת הרגלים גדולה מתנועת הידים נהגו הכוון רגלים (בחיי). ומטעם זה אנו מניחים הידים על החזה, ומניחים הימין על השמאל להגביר כח הימין שהוא רחמים על העולם.

ברכות פרק ג' ד' ה' ריש תענית, ר"מ הל' תפלה, סה"מ מ"ע ה', סמ"ג עשין י"ט, סמ"ק סי' י"א, או"ח סי' פ"ט.

תלג) {המצוה מן התורה}דעת הרמב"ם ז"לI שמצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום, ולדעת הרמב"ןII ורוב ראשונים ואחרונים תפלה בכל יום מדרבנן הוא,III ובעת צרה שלא תבא היא דאורייתא. {תפלה לפי תקנת חכמים}ולכולי עלמא נוסח התפלה וזמני התפלה מדרבנן הם, ומדאו' יוצא בתפלה כל דהו,IV ואנשי כנסת הגדולה שהיו ק"כ זקנים ומהם נביאים תקנו סדר ונוסח התפלה שלפנינו היום,V ואסור לשנות ממטבע שטבעו הם לעולם.VI ותקנו ג' תפלות לכל יום שחרית מנחה וערבית, וכנגד תמידין ומוספין תקנום, ותפילת ערבית תקנו כנגד אברי תמיד של בין הערבים שזמנן כל הלילה.VII {זהירות בתפלה}וצריך לכוין בכל תיבה פירושה, וידקדק שלא ידלג תיבה כאלו מונה מעות.VIII אינו יכול לכוין בכל השמונה עשרה עכ"פ יכוין באבות ובמודים, ועכ"פ בברכה ראשונה. ואם לא כיון כלל יחזור ויתפלל, ומיהו בזמן הזה אין מצריכין לחזור ולהתפלל אם לא כיון שמא גם בשניה לא יכוין.IX ויש לחשוב שהוא עומד לפני מלך מה"מ הקב"ה.X המתפלל צריך לכוין רגליוXI ושלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר.XII חמשה דברים מעכבים התפלה אפילו הגיע זמנה, טהרת ידים, כיסוי הערוה, טהרת מקום לתפלה, הצריך לנקביו, וכוונת הלב.XIII ויש דברים אחרים שהם לכתחלה, להתפלל בעמידה, ונגד המקדש, תקון הגוף ומלבושיו, וישוה הקול, כריעה בברכות, ובדיעבד אינו מעכב.XIV וגדולה תפלה בצבור,XV והקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו.XVI ובתוך ד' אמות הוה קבע.XVII שכח או נאנס ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתים וכן כולם, ואם הזיד ולא התפלל אין לו תשלומין.XVIII מי שמימיו נוטפין כל שעה וא"א להעמיד עצמו עכ"פ זמן שמונה עשרה אסור להתפלל עד שירחמו עליו מן השמים (עיין שו"ת ח"ב סימן ס"א-ס"ח), ועכ"פ יעשה שאלת חכם. {שאר פרטי דינים}ולעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל,XIX ומטעם זה אומרים פסוקי דזמרה. בשעת הדחק בימות החמה תקנו תפלת הביננו, ובימות הגשמים וכן במוצאי שבת ויו"ט אין מתפללין הביננו.XX העונה אמן פותחין לו שערי גן עדן, והעונה יש"ר בכל כחו קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה. XXI וכתב הסמ"ק אוי להם למדברים דברים בטלים או עושים שחוק וקלות ראש בבית הכנסת, וספרו אבותינו וראינו בעינינו כי כמה בתי כנסיות אשר נהפכו להיות בתי עובדי אלילים על שהיו נוהגין בהם קלות ראש ע"כ, והבן זאת.