משרשי המצוה שנצטוינו לאוהבו אחר שעזב את אביו ואמו וכל בית אביו ומולדתו וארצו ואוהביו ומיודעיו ובא להתישב בינינו, נפשו עגומה עליו כי נתרחק מקרוביו וכל אוהביו, ולכן מן הראוי לאוהבו ולקרבו. גם כי גרים היינו בארץ מצרים, ורצה השי"ת לעם קדשו אשר בחר בו לזכותם ולכן הצריכם וצום על דרכי החנינה והחמלה ולהתעטר בכל מדה חמודה שבחר לו אלה. וכמה היא דרך נעימות וחמדה להתחסד ולגמול טובה לאשר הניח אומתו וכל משפחת בית אביו ואמו ויבא לחסות תחת כנפי אומה אחרת באהבתו אותה, ובבחירתו באמת ושנאת השקר. ובהיותנו זוכים למדות טובות הללו, טובות הא-ל תדבק בנו ושום דבר לא תמנענה ממנו, כי הטובות תתפשט בטובים והפכה ברעים.

ב"מ נ"ט, ר"מ פ"ו מדעות, סה"מ מ"ע ר"ז, סמ"ג עשין י'.

תלא) {אהבת הגר}מצות עשה לאהוב את הגר, והוא גר צדק שבא לחסות תחת כנפי השכינה, ושומר מצות ככלנו.1 אבל אם אינו שומר מצות אדרבה מצוה לשנאתו, דלא טוב הוא מישראל רשע שאמר עליו דוד המלך ע"ה הלא משנאיך ה' אשנא וגומר. ובכמה מקומות הזהירה התורה על הגר, והקדוש ב"ה אוהב גרים שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה.2 ויש במדרש3 כי גדולים גרים בעולם הזה יותר מישראל בעמידתן לפני הר סיני (סמ"ג מצוה י'). ויש בו עוד מ"ע של ואהבת לרעך כמוך שנאמרה לכל ישראל.4 וצוה על אהבת הגר כמו שצוה על אהבת עצמו, שנאמר ואהבת את ה' אלקיך (רמב"ם).5 {דיני גרות}ודע דגר אינו גר עד שימול ויטבול6 וקבל עליו כל המצות דאורייתא ודרבנן ותורה שבכתב ובעל פה וקבלת חז"ל ודקדוקי סופרים ופירושיה, קבל עליו כל התורה לבד מדבר אחד ואפילו דברי סופרים, ואפילו רק אות אחת של תורה שלא רצה לקבל או דרש אחת אין זה גר ואין מקבלין אותו, ואפילו קבלוהו אינו גר עד שיקבל עליו הכל.7 קבל עליו בשעת גרות ואח"כ חזר לסורו הרי זה כישראל מומר.8 ולכתחילה צריך מילה ואח"כ טבילה, ואם טבל ואח"כ מל הרי זה גר, ומיהו יש לו לטבול אח"כ.9 וגר צריך ב"ד של שלשה, ומקוה של מ' סאה.10 והרבה יש להאריך מאותן הגרים בזמן הזה שבאים להתגייר לשם אישות או לשם דבר אחר, והם אינן מקבלין עליהם עול המצות באמת ואינם גרים כלל, והרבה סמכו אהא דאמרו11 המתגייר לשם אישות אין מקבלין אותו ומיהו בדיעבד הוי גר, וזה טעות גמור, כי התם מיירי במתגייר לשם אישות, אבל מקבל עליו עול מצות בשעת גירות וגם שומרן, אלא שהיה לשם דבר ולא לש"ש, אבל הני גירי זמננו שבאים למי שהוא להתגייר הרי עיקר הגירות הוא רק חוכא וטלולא, ואינם מקבלין עליהם כלום ואינם גרים אלא גוים גמורין ומצוה לפרסם זה.12 ונוהג בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.