משרשי המצוה לפי שאלו ז' עממים הם אשר החלו לעשות כל מיני ע"ז ותועבות השם אשר שנא, ולכן בהיותם עיקר ע"ז ויסודה הראשון נצטווינו עליהם למחותם ולאבדם מתחת השמים, ובמצותינו זאת עליהם ימצא לנו תועלת שנאבד זכרם מן העולם ולא נלמוד ממעשיהם, וגם לכל העולם יהי זכות זה. גם כי ברדפנו אחר כל איש ממשפחות הרעות הללו להרגם יעלה על לב כל איש שלא לעשות כמעשיהם בשום פנים ולא נפנה אחר העכו"ם. וכתב החינוך שאין לשאול למה נבראו כלל האומות הרעות הללו אחר שסופן לאבד מן העולם, כי בתחלת הבריאה היו ראויים לטובה והרשות נתונה בידו של אדם להיות טוב או רע, או כי אפשר שיצא מבין כולם אדם אחד הגון ובשבילו זכו כולם.

ספרי, ר"מ פ"ה ממלכים, סה"מ מ"ע קפ"ז, סמ"ג עשין קי"ז.

תכה) {גדרי המצוה}קיום המצוה. שבעה אומות שנצטוינו להחרים ולעקור מן העולם הם הכנעני, החתי, האמורי, והפריזי, והחוי, והיבוסי, והגרגשי, שהיו מחזיקים בארץ קודם שנכבשה בידינו. ומ"ע על כל אדם מישראל שאם ימצאם בכל מקום שהם להרגם ולאבדם מן העולם.1 ובזמן הזה אינם נמצאים כי כבר עלה סנחריב ובלבל את כל העולם כולו,2 ומכל מקום אם ימצא אחד אפילו בזמן הזה דור אחר דור מז' עממין מצוה להורגו.3 {בקבל המצות}ז' עממין שקבלו עליהם המצות אין הורגין אותן, ואם לא השלימו הורגין אותן, ונחלקו בזה הרמב"ם והראב"ד בפ"ו מהל' מלכים,4 ועיין רדב"ז שם, דבא"י לא פליגי דאם לא קבלו עליהם המצוות אפילו רצו לעבוד למס הורגין אותן, ולא פליגי אלא ברחוקים. ועיין לעיל (מצוה צ"ג). {בזמן הזה}ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, אם יש כח בידו להרוג ועבר ולא הרג עבר על עשה זו. וכתב הרמב"ם ז"ל5 אולי יחשוב שזו מצוה אינה נוהגת לדורות אחר שז' אומות כבר אבדו, יש לך לדעת כי כל מצוה שלא תהיה עשייתה נעדרת מחמת שעבר זמנה, כגון מצות שהיו במדבר ולא אחר כן בארץ וכן מצות הסבת נחלה שלא היה רק לאותו הדור שנכנסו לארץ, כגון אלו נקראות אינן נוהגות לדורות, אבל כל מצוה שהיא נעדרת מחמת שאינה נמצאת לנו שנוכל לקיימה, ולא שתלה אותה הכתוב בזמן מן הזמנים, כגון זו של ז' עממים ומחיית עמלק שנצטוינו בכל דור אף שכבר עשינו בהם המחויב ע"י דוד מלכנו שהשחיתם עד שלא נשאר רק מתי מספר שנחפזו וטבעו בין האומות ולא נודעו לא תקרא מצוה זו וכיוצא בה מצוה שאינה נוהגת, והבן זה העיקר והחזק בו.6