משרשי המצוה כי הנסיון היתר בנביא האמת ימצא הפסד, כי לאחר שנתחזק אצלנו לנביא אמת ובאו דבריו בעתידות שלש פעמים במכוון אסור להעמיס עליו עוד ולבקש ממנו מופתים ונפלאות גדולות כמו שעשו הנביאים הראשונים, ומחויבים לשמוע לו לכל מה שיאמר לנו בדברי התשובה ושמירת הדת, ולא להמרות פיו. כי ענין הנבואה איננו ענין תמידי לכל נביא, ופעמים לא יתנבא כי אם מעט, ואם בכל פעם ופעם נטרידהו למופתים שהוא נביא נאמן יהיה זה סיבה לעם שימרדו בו ויקלו בדבריו. ומה גם בני אדם המקנאים בו והכואבים למעלתו, ויחלקו עליו. והדבר הזה אירע לנביאי האמת עם נביאי הבעל שהיו מכחישים דבריהם ומחטטים אחריהם עד שלא היה מספיק להם אות אחר אות ומופת אחר מופת.

סנהדרין פ"ט ערכין ט"ו תענית ט', ר"מ פ"י מיסה"ת, סה"מ ל"ת ס"ד, סמ"ג לאוין ד', סמ"ק סי' י"ח.

תכד) {האמנת הנביא}קיום המצוה. נביא האמת שיעמוד בישראל ויאמר שה' שלחו אינו צריך לעשות אות כאחד האותות שעשה משה רבינו, או אליהו ואלישע, שיש בהם שינוי טבע ומנהג העולם, אלא שיאמר ג' פעמים דברים העתידים להיות בעולם ויאמנו דבריו בלי גרעון כלל. ולפיכך כשיבא אדם הראוי לנבואה בצדקתו, ולא יבא לא להוסיף ולא לגרוע דבר מן התורה הרי זה נביא אמת ומצוה לשמוע לו.1 דברי הפרעניות שאומר הנביא שיבא, כגון שפלוני ימות וכיוצא בזה, ולא בא הדבר אין בזה הכחשה לנבואתו, שהקב"ה ארך אפים ואפשר שעשו תשובה וניחם על הרעה, אבל אם הבטיח על הטובה שתבא ולא בא בידוע שהוא נביא שקר, שדבר טובה שיגזור הא-ל אפילו על תנאי הוא בא, ולא חזר הקב"ה מטובה לרעה חוץ מפעם אחת.2 נביא שהעיד על נביא אחר שהוא נביא, הרי זה נביא אמת ואין השני צריך חקירה או להביא מופת לנבואתו.3 ואסור לנסות נביא יותר מדאי, ואסור להרהר ולחשב אחר נבואתו אם אמת הוא או לא, וע"ז נאמר לא תנסו.4 {שלא לנסות ה' במצוות}ונכלל במצוה זו שלא לעשות מצות ה' על דרך נסיון, כלומר שיאמר אעשה מצוה זו ואראה אם אתברד בשבילה, ובגמרא תענית5 מקשה עלה מדכתיב עשר תעשר ודרשו בשביל שתעשר, ומשני חוץ מזו שנאמר בחנוני נא בזאת, והא דאמרינן6 הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור מוקמינן בגמר ומקני בין כך ובין כך, כלומר בין שיחי' ובין לא יחי', ואינו כן בעכו"ם שמתחרטים אם לא יחי', ולכן בדידהו לא הוה צדקה.7 ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן שיעמוד נביא לישראל. והעובר ומנסה אותו יותר מדאי עובר על לאו זה. ועיין שו"ת בית שערים למרן זקיני יו"ד סימן של"א של"ב אריכות גדול בנאמנות הנביא לענין דיני תורה, ובבית מאיר בתשובת צלעות הבית סימן א'. תכד